Search this site

יום חמישי, 27.2.25. איציק אלגרט ז"ל מובא לקבורה לאחר יותר מ-500 יום בשבי חמאס. אחיו, דני אלגרט, קצין משטרה בדימוס, הפך לאחת הדמויות המובילות במאבק משפחות החטופים למול ממשלת ישראל והעומד בראשה, ועל כן מצא את עצמו 'עולה על הכוונת' של מכונת הרעל של נתניהו כנגד משפחות החטופים שמפנות כלפיו אצבע מאשימה על הניסיונות השיטתיים שלו למסמוס וטרפוד העסקה להחזרת החטופים (כמו שניתן לקרוא כאן בפוסטים לא מעטים). דוגמה למהלך כזה ניתן למצוא בראיון מ-31.5.24, יותר מחצי שנה לאחר ה-7.10 ולמעלה מ-180 יום שאיציק אלגרט נמצא בשבי החמאס. ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד (שהורשע בעבירות שחיתות בעבר) מאשים את דני אחיו כי הוא 'עושה פוליטיקה זולה על גב החטופים'. בפועל, איציק ז"ל הופקר ע"י הממשלה והעומד בראשה, בשמם מילביצקי מדבר ופועל בשליחותה. כידוע, הניסיון של מכונת הרעל להשתיק את הביקורת של משפחות החטופים היווה את אחת הדרכים 'להרדים' את המחאה ולהרתיע משפחות חטופים מסוימות מלפעול ישירות מול הממשלה. בינתיים, איציק אלגרט המשיך להינמק בשבי חמאס - עד שמצא את מותו. הוא כבר לא יחזור אלינו בחיים.

אחד הספינים שהושמעו כבר מתחילת המלחמה וההפגנות למען שחרור החטופים הוא שההפגנות רק מחזקות את חמאס, מגבירות את דרישותיו בעסקה ומעכבות את החזרתם. בפועל, טענה זו פשוט היוותה חלק ממסע הנדסת התודעה והשקרים של לשכת נתניהו נגד משפחות החטופים, ואין לכך שום ביסוס עובדתי. תא"ל במיל' ד"ר אורן סתר, שהיה חבר בצוות המו"מ וסגנו של ראש מפקדת החטופים, אלוף במיל' ניצן אלון, מעיד לראשונה בראיון עם דנה ווייס בחדשות 12 על מה שקרה בחדרי החרדים של המו"מ מול חמאס, בניגוד לכל השמועות והספינים: ההפגנות של משפחות החטופים - מה השפעה של זה על המשא ומתן? אני לא מכיר עדות לכך שזה השפיע ישירות על עמדות חמאס.  יש חטופים שאומרים שזה מה שהחזיק אותם במנהרות. לכן זה בעיניי שיקול משמעותי , שיקול מכריע אפילו.   הדרישה להחזיר אותם בכל מחיר - האם זה העלה את המחיר לתפיסתך? אני לא זיהיתי מצב שבו המחיר שחמאס רצה עלה בהקשר להפגנות. מה שפגע במו"מ מהצד שלנו זה המקומות שבהם לא הצלחנו להביא את המו"מ ואת העמדות שלנו בסנכרון טוב עם הלחץ הצבאי לכדי הסכם. בלי קשר למחאה. לא, בלי קשר למחאה.

תא"ל במיל' ד"ר אורן סתר היה חלק מצוות המו"מ מול חמאס ושימש כסגנון של אלוף במיל' ניצן אלון במפקדת החטופים. בראיון לדנה וייס בחדשות 12 הוא מספק את העדות הראשונה מתוך צוות המו"מ עצמו לאופן שבו הדברים התנהלו ולעמדת הממשלה גם כיום בנוגע לעסקה, ובעיקר לרצון שלה ליישם את שלב ב' ולהחזיר את כולם הביתה, בהתאם להסכם מול החמאס. גם בנוגע לטענה השקרית של נתניהו, לפיה הוא זה שהוביל לחתימת ההסכם כעת בזכות 'עמידתו האיתנה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל' וכי חתימת הסכם בשלב מוקדם יותר הייתה פוגעת בהם (כפי שצוות המו"מ רצה שיקרה כבר מאז חודש מרץ 23') יש לד"ר סתר תשובה ברורה ופשוטה. כמו כן, בסופו של דבר ההסכם שנחתם בינואר 25' הוא כמעט אחד לאחד ההסכם עליו הוסכם כבר במאי 23', רק במחיר שחרור מספר אסירים גדול יותר: במידה רבה, זה הסכם שיצא מהמחשבים שלכם כבר במאי, נכון? כן. ההסכם העיקרי הוא אותו הסכם. זאת אומרת זה אותו הסכם מילה במילה. זה אותו הסכם, אבל נוספו לו נספחים שמפרטים חלק מהדברים ועושים התאמות. זאת אומרת, ישראל הסכימה לשחרר יותר מחבלים ממה שלא הסכימה בקיץ? כן. כדי להבטיח את השחרור של כלל הרשימה. צריך להגיד גם בסוגיית ציר פילדלפי, הסיכום שאומר תחילת נסיגה ביום ה-42 ועד היום ה-50 הוא שונה ממה שדובר עליו במהלך הקיץ. מה האקס פקטור שהביא להסכמות? אני חושב שיש שני דברים. האחד, הלחץ הצבאי בצפון רצועת עזה שהשפיע גם על חמאס להתגמשויות נוספות מצידו. וכמובן, הדד-ליין ששם פה הנשיא טראמפ, שהבהיר לכל הצדדים שזהו, נגמר הזמן, צריך להתכנס. ראש הממשלה היה צריך לזוז מהעקרונות שהוא עמד עליהם קודם? כן, היה צריך לזוז בעמדות, אחרי שידענו שנקבל בתמורה דברים שלא ידענו לקבל קודם לכן. ביחס לשאלת הרצון ליישם את שלב ב', סתר אומר כי הוא מודאג, מאחר והוא לא רואה אמירות ברורות ששמות את הדחיפות של החזרת החטופים בצורה ברורה . זה הקמה של צוות מו"מ, עם מנדט בצורה ברורה". לטענתו, המחיר ברור לכולם: בסוף כדי להוציא את יתרת החטופים, נצטרך לעשות פשרות כואבות. השאלה היא לגבי השאלה על מה מתעקשים כדי שהעסקה תתממש ולא תתפוצץ: "זה הימור קיצוני לחשוב שחמאס יסכים לתת לנו את כל החטופים. צריך לחשוב טוב על מה מתעקשים עכשיו ומה יכול לחכות לאחר כך. בואו נחזיר את האחים והאחיות שלנו הביתה, יש לנו עוד מלחמה ארוכה עם חמאס של שנים קדימה".

תא"ל במיל' ד"ר אורן סתר היה חלק מצוות המו"מ מול חמאס ושימש כסגנון של אלוף במיל' ניצן אלון במפקדת החטופים. בראיון לדנה וייס בחדשות 12 הוא מספק את העדות הראשונה מתוך צוות המו"מ עצמו לאופן שבו הדברים התנהלו ולמידע שהועבר לממשלה על מצב החטופים, בניגוד לכל השמועות והספינים: כלומר, אתם ידעתם שהם נמצאים במנהרות כל כך הרבה זמן? ידענו שהם מוחזקים בתנאים מאוד קשים. אבל עד רמת השלשלאות, והרעבה, והעינויים, והפגיעה הפיזית והנפשית? ידענו. ואת זה שיקפתם לקבינט? כן. כלומר, כל מי שהיה בחדרים הסגורים בדיוני הקבינט, בהתייעצויות הביטחוניות המצומצמות, לא יכול להגיד 'לא ידענו, לא הבנו עד כמה המצב קשה'. הדברים הוצגו. גם ראש הממשלה לא יכול להגיד? הדברים הוצגו בפורומים האלה בצורה בהירה. אני יודע מה הצגנו. בסוף כל אחד לוקח וקולט מזה את מה שהוא רוצה. הדברים נאמרו בצורה ברורה, שהחטופים, חלקם, מוחזקים בתנאים קשים מאוד, עם הפירוט של מה זה אומר, תנאים קשים מאוד. משמעות הדברים היא ברורה: הממשלה ונתניהו ידעו במשך יותר משנה בדיוק את המצב בו מוחזקים החטופים, את התנאים התת אנושיים איתם הם מתמודדים ואת ההתעללות הפיסית והנפשית האינסופית אותה נאלצו לחוות. האם הדבר הזה היווה פקטור בשאלת החובה והדחיפות לשחררם? על פניו, נראה שלא, מאחר ובפועל המו"מ טורפד במספר הזדמנויות (יש לציין שלא רק ע"י ישראל) ואף הוחמצו שתי הזדמנויות ברורות לחתום עליו, הראשונה כבר במרץ 24'.

כיצד התנהל המשא ומתן מול חמאס ומדוע חלפה יותר משנה בין העסקה הראשונה בדצ' 23' לבין הפעימה הראשונה של העסקה הנוכחית (ינואר 25')? למה חלפו חמישה חודשים בין מרץ לאוגוסט ללא שום התקדמות ותוך התעקשות של נתניהו על ציר פילדלפי? ומה גרם לכך שגם בקיץ פוספסה ההזדמנות לשחרור חטופים, שהיה מונע בסבירות גבוהה את רצח ששת הצעירים וארבעת המבוגרים לקראת הכניסה לרפיח? תא"ל במיל' ד"ר אורן סתר, שהיה חבר בצוות המו"מ וסגנו של ראש מפקדת החטופים, אלוף במיל' ניצן אלון, מעיד לראשונה על מה שקרה בחדרי החרדים של המו"מ מול חמאס, בניגוד לכל השמועות והספינים על האופן שבו לחץ צבאי מקדם את החזרת החטופים: "אנחנו בתחילת דצמבר מתחילים בעצם את המשא ומתן... ואנחנו כבר מפברואר מתחילים להגיד לדרג, גם הצבאי הבכיר וגם המדיני - לא נצליח לסגור את ההסכם בלי נסיגה מציר נצרים. מגיעים לסוף חודש מרץ, הדרג הצבאי והמדיני משתכנע שאכן זה מחיר שנצטרך לשלם עבור שלב א'... אנחנו כבר מוכנים לסגת מציר נצרים, אבל חמאס בשלב הזה מקשיח את עמדותיו, מתעקש שוב על סיום המלחמה ובעצם חלון הזמן הזה של פברואר-מרץ, של המבצע בח'אן יונס, נסגר...   אפשר היה להגיע להסכם ביולי, שאנחנו לא אוהבים אותו, אבל הזמן כל כך יקר שנכון עכשיו להגיע לדוחא או לקהיר ולהתיישב למשא ומתן על הפערים שנותרו בין הגרסאות ולא למשוך לפרשנות מחמירה יותר. את זה לא עשינו. המתווכות אומרות, "אין כרגע איך להתקדם". 30 באוגוסט, אנחנו חוזרים בטיסה באמצע הלילה לארץ בתחושה של, הנה אנחנו מחמיצים את החלון הזה, וקמים למוחרת ולאורך היו מתחילים לשמוע על הגילוי של ששת החטופים שנרצחו כמה ימים קודם לכן ברפיח. אתה אומר הנה המחיר. מאוד מאוד מוחשי, מאוד כואב".  בהתייחסות לאופן שבו שיקולים פוליטיים משפיעים על המו"מ והאפשרות להגיע לעסקה, אומר סתר: "בואי נגיד שבקיץ אני צריך יותר להתאמץ כדי לנתק את עצמי מהאפשרות שיש מרכיבים לא ענייניים בדיון". או במילים אחרות: בשלב זה ביבי כבר לא יכול לצאת לעסקת חטופים בגלל סמוטריץ' ובן גביר - מה שלא השתנה עד ינואר 25' וכניסתו של טראמפ לבית הלבן, שבלעדיה אולי ההסכם הנוכחי לא היה יוצאת לפועל הסרטון המצורף לקוח מתוך הראיון עם דנה וייס לחדשות 12

יום חמישי, 20.2.25: מדינת ישראל כולה מתאבלת על ידיעת מותם והחזרתם לארץ של בני משפחת ביבס ז"ל (למעט שירי ביבס, שתחזור יום לאחר מכן בעקבות מעשה נבלה של החמאס). לאחר שהאב ירדן כבר הוחזר לארץ במסגרת הפעימה הראשונה בעסקת החטופים, התגלתה האמת המרה: שאר בני משפחתו לא שרדו בשבי. נתיחת הגופות קובעת כי ככל הנראה שירי, כפיר ואריאל הי"ד נרצחו ע"י מחבלים החברים בארגון קיצוני בסגנון דאע"ש. בראשונה נטען כי הם נורו למוות, ולאחר מכן הועלתה הטענה כי הם נחנקו במכוון. בכל מקרה, ישנה סבירות גבוהה כי רציחתם הנוראית התבצעה סביב חודש נוב' 23', רק חודשיים מאז חטיפתם וכחודש לאחר עסקת החטופים הראשונה בדצ' 23'. מעל לכל הטרגדיה הנוראית, שתלווה את ישראל מכאן והלאה כלל הנראה, מרחפת השאלה: האם ניתן היה להחזיר אותם הביתה בחיים, במקום בארונות קבורה? אם שירי והילדים היו נשארים בחיים עד תחילת העסקה הראשונה, מן הסתם היו הראשונים שיחזרו. לכן, סביר ילהניח שכבר לא היו בחיים בשלב זה. אך מדוע העסקה הראשונה התרחשה רק כחודשיים לאחר המלחמה? האם זה משום שהחמאס הסכים לשחרור חטופים רק בעקבות לחץ צבאי וכניסה קרקעית לרצועה? הנתונים הפשוטים, כפי שניתן לראות גם כאן , מוכיחים אחרת. כבר ב-10.10.25 הכריזה הממשלה כי "שחרור החטופים יידחה עד סיום המלחמה", והחל מנקודה זו ניתן היה לראות כיצד הממשלה מנסה לטרפד את ביצוע העסקה - גם לקראת העסקה הראשונה בדצמבר, ובעיקר החל מחודש פברואר-מרץ 24'. הסרטון המצורף, מתוך מהדורת החדשות של כאן 11 ב-10.10.23, מוכיח כי כבר בשלב זה, רק שלושה ימים לאחר השבת השחורה, חמאס הודיע כי הוא מעוניין להחזיר את כל החטופות האזרחיות והילדים וכי אין לו רצון להחזיק בהן, מאחר והוא מאמין כי ישראל תהיה מוכנה לשחרר אסירים פלשתינים רק עבור החיילים והגברים. בשלב הזה, כפי שמדווח, ישראל התעלמה מההצעה. אם היה מתחיל מאמץ ממשי להביא לשחרורם של שירי, אריאל וכפיר לפני כולם, ייתכן מאוד כי הם היו הסנונית שתבשר את התחלת החזרה הביתה של החטופים. אך לממשלה היה עניין רב יותר בהעמקת המלחמה וחתירה ל-'ניצחון המוחלט', ולא הציבה מראש את החזרת החטופים כאחת ממטרות מלחמה - בוודאי לא הראשונה והמרכזית בהן.

מאז שפרש איתמר בן גביר (ושאר שרי עוצמה יהודית) מהממשלה, לאחר שנתיים בתפקיד, הוא מנסה 'לשווק' את ההצלחות שלו בהורדת אחוזי הפשיעה, אחוז הנרצחים בחברה הערבית וכ'ו. מה לעשות שהמספרים והנתונים מציגים סיפור שונה לחלוטין. אורי כהן מביא את התמונה המלאה והעדכנית על הכישלון של בן גביר (מתוך 'מהצד השני').

לשכת נתניהו כבר התרוקנה מאנשיה שנמצאים בחקירות פליליות או בחו”ל, אז כיצד מכונת הספינים של ראש הממשלה ממשיכה לפעול? ערן ניסן חושף את המערך החדש שמפעיל את המכונה המשומנת, פורום קהלת הידוע (לשמצה) כגוף שעומד מאחורי ההפיכה המשטרית ושותף מלא בניסיונות של יריב לוין להשתלטות על מערכת המשפט - דוגמא מובהקת לקשר הברור, המיידי והסינרגי בין ההפיכה המשטרית למכונת הרעל והנדסת התודעה.

16.2.25: במהלך שידור תכנית 'הפטריוטים' של ינון מגל בערוץ 14 (תכנית הדגל של הערוץ) הביע אחד הנוכחים באולפן (שאינו מבטא עמדה רשמית מעבר לעמדתו שלו) את דעתו לגבי מה שצריך לקרות בעזה: "לסגור את דיר אל בלח מכל הכיוונים, לא לתת לאף אחד לצאת... להשמיד את כולם , כולל החטופים... אף אחד לא יישאר בחיים". מה עושה מגל בתגובה? במקום להבהיר באופן מיידי שעמדה זו אינה מקובלת או לגיטימית בערוץ (מאחר והם עצמם טוענים שחיי החטופים חשובים להם לא פחות מלכל אחד אחר), הוא רק הנהן ואמר: 'כן, זה קשה'. רק לאחר יותר מדקה הגיב לדבריו של הדובר ואמר: "אבל אנחנו רוצים את כל החטופים בבית... האמריקאים הרגו 300 חיילים שלהם בהירושמימה או נגסקי כשהפילו פצצת אטום, אבל אנחנו אחרים". התגובה הרפה והמאוחרת של מגל, תוך תיאור המצב כ-'קשה', עשויה להעיד שוב על היחס של ערוץ 14 לחטופים ולבני משפחותיהם, כפי שניתן לקרוא ולצפות כאן באתר גם בפוסטים נוספים. האייטם לעיל רק ממחיש את הדברים בצורה ברורה יותר ומתחבר לאמירות רבות אחרות שהושמעו ע"י האורחים בערוץ על 'דת החטופים', ההשמצות העקביות כנגד עינב צנגאוקר ובני משפחות נוספים ועוד...

בשבוע שעבר (אמצע פברואר 25') היה נראה כי המשך מימוש עסקת החטופים נמצא בסכנה מוחשית, וכי נתניהו מכין את הקרקע לטרפוד המשך ההסכם, קריסת הפסקת האש הזמנית וחזרה ללחימה עצימה בעזה, תוך כדי שהוא מסרב למשלחת המו"מ מול חמאס להיכנס לדיונים על השלב השני בעסקה, כפי שכבר היה אמור לקרות על פי ההסכם שנחתם בין ישראל לחמאס. לאחר שהפעימה הנוכחית כן יצאה בסופו של דבר לפועל בשבת האחרונה (15.2.25), עוד באותו ערב הודיע השב"כ על פתיחה בחקירה נגד אנשי לשכת נתניהו בפרשת העברת המידע הסודי לטובת קטאר בזמן המלחמה. כתוצאה מכך, נתניהו כינס את ראשי מערכת הביטחון והודיע כי הוא דורש מהם נאמנות אישית למנהיג, במקום למדינה - תוך כדי החזרת האיומים המפורשים על פיטורי ראש השב"כ. בן כספית מביא את הפרטים על התנהלותו של נתניהו בימים האחרונים, כביטוי מוחשי לכך שסכנת הדיקטטורה עדיין כאן, מרחק פיצוץ עסקה אחד או פיטורים של אדם אחד. התוצאה של כך תהיה קודם כל הפקרת החטופים כמובן.

משה רדמן מתאר את כל השתלשלות הפרשה, כפי שמופיעה בכתב האישום נגד פלדשטיין ונגד המילואים שמעורב בסוגיה: כיצד פלדשטיין הועסק מלכתחילה בלשכת ראש הממשלה, כיצד כשל במבדקי הסיווג הביטחוני ועדיין קיבל גישה למידע בטחוני רגיש בסביבת ראש הממשלה כשותף סוד, איך יזם את הפנייה לנגד המילואים שדאג להעביר לו את החומרים, איך יונתן אוריך ושרוליק אינהורן ממכונת הרעל של נתניהו הפעילו הנדסת תודעה שמטרתה לדכא את המחאה העצומה שהתפרצה לאחר היוודע הירצחם של ששת החטופים הצעירים (כרמל גת, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי, אורי דנינו, הרש גולדברג פולין ועדן ירושלמי) ולהצדיק מלכתחילה את ההתעקשות שלו על הישארות בעזה וסירוב לחתום על עסקה - ועוד ועוד. כמה דקות ששוות כל שנייה, כדי לשים סוף לספינים ולשקרים.

אז מה קורה בלשכת ראש הממשלה עם הקטארים? האם יכול להיות שלשכת ראש הממשלה משמשת כשגרירות קטאר בישראל 'על מלא'? כיצד זה מתחבר לעובדה שהקטארים מימנו ביותר ממיליארד דולר את חמאס מצד אחד, ולאופן שבו היא משחדת וקונה השפעה במדינות שונות ומשחדת אנשי מפתח לקדם את המדיניות שלה? רן הר נבו עושה סדר בכל הסיפור מההתחלה ועד הסוף, למי שכבר הספיק להתבלבל