עדות מתוך המו"מ מול חמאס: כך החמצנו שתי הזדמנויות להסכם

כיצד התנהל המשא ומתן מול חמאס ומדוע חלפה יותר משנה בין העסקה הראשונה בדצ' 23' לבין הפעימה הראשונה של העסקה הנוכחית (ינואר 25')? למה חלפו חמישה חודשים בין מרץ לאוגוסט ללא שום התקדמות ותוך התעקשות של נתניהו על ציר פילדלפי? ומה גרם לכך שגם בקיץ פוספסה ההזדמנות לשחרור חטופים, שהיה מונע בסבירות גבוהה את רצח ששת הצעירים וארבעת המבוגרים לקראת הכניסה לרפיח?

תא"ל במיל' ד"ר אורן סתר, שהיה חבר בצוות המו"מ וסגנו של ראש מפקדת החטופים, אלוף במיל' ניצן אלון, מעיד לראשונה על מה שקרה בחדרי החרדים של המו"מ מול חמאס, בניגוד לכל השמועות והספינים על האופן שבו לחץ צבאי מקדם את החזרת החטופים:

"אנחנו בתחילת דצמבר מתחילים בעצם את המשא ומתן... ואנחנו כבר מפברואר מתחילים להגיד לדרג, גם הצבאי הבכיר וגם המדיני - לא נצליח לסגור את ההסכם בלי נסיגה מציר נצרים. מגיעים לסוף חודש מרץ, הדרג הצבאי והמדיני משתכנע שאכן זה מחיר שנצטרך לשלם עבור שלב א'... אנחנו כבר מוכנים לסגת מציר נצרים, אבל חמאס בשלב הזה מקשיח את עמדותיו, מתעקש שוב על סיום המלחמה ובעצם חלון הזמן הזה של פברואר-מרץ, של המבצע בח'אן יונס, נסגר...

אפשר היה להגיע להסכם ביולי, שאנחנו לא אוהבים אותו, אבל הזמן כל כך יקר שנכון עכשיו להגיע לדוחא או לקהיר ולהתיישב למשא ומתן על הפערים שנותרו בין הגרסאות ולא למשוך לפרשנות מחמירה יותר. את זה לא עשינו. המתווכות אומרות, "אין כרגע איך להתקדם". 30 באוגוסט, אנחנו חוזרים בטיסה באמצע הלילה לארץ בתחושה של, הנה אנחנו מחמיצים את החלון הזה, וקמים למוחרת ולאורך היו מתחילים לשמוע על הגילוי של ששת החטופים שנרצחו כמה ימים קודם לכן ברפיח. אתה אומר הנה המחיר. מאוד מאוד מוחשי, מאוד כואב". 

בהתייחסות לאופן שבו שיקולים פוליטיים משפיעים על המו"מ והאפשרות להגיע לעסקה, אומר סתר: "בואי נגיד שבקיץ אני צריך יותר להתאמץ כדי לנתק את עצמי מהאפשרות שיש מרכיבים לא ענייניים בדיון". או במילים אחרות: בשלב זה ביבי כבר לא יכול לצאת לעסקת חטופים בגלל סמוטריץ' ובן גביר - מה שלא השתנה עד ינואר 25' וכניסתו של טראמפ לבית הלבן, שבלעדיה אולי ההסכם הנוכחי לא היה יוצאת לפועל

הסרטון המצורף לקוח מתוך הראיון עם דנה וייס לחדשות 12