מה הסכנה הגדולה בפיטורי ראש השב"כ? התשובה אצל קטאר

16.3.25: נתניהו מחליט לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, בטענה של 'חוסר אמון'. הניסיון של נתניהו להציג את הבסיס לפיטורין כעניין פרסונלי, או כעניין פרוצדורלי בגלל שראש השב"כ כפוף ישירות לראש הממשלה ולכן גם ניתן לפטר אותו באופן בלעדי, נועד כדי להסתיר את התמונה הלאה: ליכולת של נתניהו להשתלט גם על השב"כ כחלק ממהלך ההפיכה המשטרית יש חלק חשוב במיטוט האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. כפי שכבר דיווחו ראשי השב"כ הקודמים: נדב ארגמן ויורם כהן, נתניהו ביקש מכל אחד מהם בהזדמנות אחרת להשתמש בכוח הרב שיש לשב"כ כדי לאסוף מידע אחרי ראשי מערכת הביטחון או על התנהלות אזרחים בתקופת הקורונה, ללא שום הצדקה משפטית, מקצועית או ערכית.

מה הסכנה הממשית בפיטורי ראש השב"כ כעת? מדוע אין לזה קשר למחדל השב"כ ומערכת הביטחון במלחמה, אלא דווקא לחקירת קטארגייט ולדו"ח שפרסם השב"כ על אחריות נתניהו במשך שנים למימון חמאס דרך קטאר?

הסרטון המצורף מסביר מדוע למה אנחנו בנקודת שבר שלא הייתה כמוה, מדוע ראש ממשלה לא כשיר חייב להשתלט על השב"כ דווקא בזמן חקירת קטארגייט ההולכת ומסתעפת? לשם כך, צריך להבין באופן עמוק את יכולות הארגון הזה, שיכולות שעלולות להוריד את החברה הישראלית על הברכיים — ברגע שימונה ראש שב״כ מטעם שיאפשר לזה לקרות.