מה הקשר בין ההחלטה של נתניהו ב-16.3.25 לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, נלבין הסתעפות והתפתחות חקירת 'קטארגייט' על המעורבות הקטארית בלשכת נתניהו? לטענת ד"ר אודי לוי, ראש יחידת 'צלצל' במוסד לפשיעה כלכלית לשעבר, מסביר את עומק החדירה הפוטנציאלית של הקטארים ללשכת נתניהו, שהחלה להיחקר ע"י השב"כ בחשד לבגידה בביטחון המדינה, לבין העובדה כי רק פיטורי ראש השב"כ ומינוי מחליף 'מטעם' יכולה לעצור את החקירה. לטענתו, ב-15 השנים האחרונות משפחת נתניהו עצמה הפכה ליעד מודיעיני ביחס לסוגיות כלכליות, ו

16.3.25: נתניהו מחליט לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, בטענה של 'חוסר אמון'. הניסיון של נתניהו להציג את הבסיס לפיטורין כעניין פרסונלי, או כעניין פרוצדורלי בגלל שראש השב"כ כפוף ישירות לראש הממשלה ולכן גם ניתן לפטר אותו באופן בלעדי, נועד כדי להסתיר את התמונה הלאה: ליכולת של נתניהו להשתלט גם על השב"כ כחלק ממהלך ההפיכה המשטרית יש חלק חשוב במיטוט האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. כפי שכבר דיווחו ראשי השב"כ הקודמים: נדב ארגמן ויורם כהן, נתניהו ביקש מכל אחד מהם בהזדמנות אחרת להשתמש בכוח הרב