Search this site

עדות חדשה לבגידה בביטחון המדינה מתוך לשכת נתניהו? אלי פלדשטיין, הדובר הצבאי של רוה"מ ומי שמואשם בהדלפת המסמכים לעיתון 'הבילד', נחשף בחדשות 12 (10.2.25) כמי שפעל בשירות קטאר בזמן עבודתו בלשכת רוה"מ והשתתפות בפורומים הסודיים ביותר (ללא סיווג בטחוני). על פי הפרסום, בעוד רה"מ נתניהו מתח ביקורת פומבית על קטאר וטען כי היא "משרתת את חמאס", דוברו הצבאי אלי פלדשטיין פעל במקביל לקידום תדמיתה החיובית של המדינה בסוגיית החטופים. פלדשטיין נשכר על ידי חברה בין-לאומית במימון קטארי במטרה לקדם את הקשר בין משפחות החטופים לקטרים ולהציג את תרומת המדינה למגעים לשחרורם. על פי הפרסום, במסגרת פעילותו קיים פלדשטיין שיחות עם מספר עיתונאים בהן הציג את מעורבותה החיובית של קטאר במגעים. לפי אחד העיתונאים, מדובר היה ב"פמפום" שחזר על עצמו בכמה וכמה שיחות לגבי תרומתה של קטאר לשיחות. החברה הבין-לאומית שהעסיקה את פלדשטיין פעלה לקדם את הקשר בין משפחות החטופים לקטרים. ההתקשרות הסתיימה עם התפוצצות פרשת המסמכים המסווגים. משמעות הדברים היא מטורפת וחסרת תקדים: אדם העובד בלשכת רוה"מ ומקורב מאוד לנתניהו מועסק במקביל ע"י מדינה תומכת טרור, שמעבירה מזוודות כסף לחמאס במיליונים במשך שנים - ויש לה גם אינטרס ברור למנף את עסקת החטופים עבור האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלה. אין לדעת איך וכיצד הדבר השפיע על המגעים לעסקה ועל מצב החטופים עצמם. בכל אופן, מדובר בהאשמה שיכולה להיכנס בקלות לקטגוריה של בגידה בביטחון המדינה.

10.2.25: חמאס מודיע כי הוא לא מתכוון לקיים את שלב ב' בעסקת החטופים ולממש את הפעימה השישית והאחרונה של השלב הראשון בעסקה, שאמורה להתרחש בשבת הקרובה. הסיבה לכך, לטענתו, היא שישראל מפרה את ההסכם שנחתם ואינה מעוניינת להתחילת את המו"מ על מימוש השלב השני, שהיה כבר אמור להתחיל לפני מספר ימים. עינב צנגאוקר, אמו של מתן שמוחזק בשבי חמאס כבר 494 ימים, זעמה נוכח הודעת חמאס אמש והאשימה את ממשלת ישראל שלא מילאה את תפקידה בהסכם. לטענתה, העובדה כי המשלחת שיצאה למו"מ מול חמאס בקהיר מורכבת רק מדרגים נמוכים היא האינדיקציה לכך שנתניהו והממשלה לא מעוניינים להתקדם עם העסקה ולממש את השלב השני, קרי: החזרת כל החטופים והמשך הפסקת האש. עובדה זה מצטרפת גם לכך שהעסקה מלכתחילה נעשתה בשלבים ולא בבת אחת, על אף שההצעה לעסקה מונחת על השולחן כבר מחודש מאי והייתה יכולה להתממש כפי שהייתה אמורה, בפעימה אחת ובאותם תנאים. כפי שחשף שר הביטחון לשעבר גלנט, העסקה שנחתמה בינואר 25' זהה כמעט לחלוטין לזו שהציגה מערכת הביטחון כבר באביב 2024: אין התחייבות לעצירת המלחמה, יש שחרור חלקי וישראל מפנה את ציר נצרים. הטרפוד והמסמוס שלה נעשה מתוך אינטרס פוליטי בלבד של שימור הקואליציה, ובסופו של דבר ישראל גם נאלצה לשלם מחיר גבוה יותר בדמות שחרור של עוד 110 מחבלים, חטופים שנרצחו בשבי והמשך מיותר של המלחמה.

שבת, 8.2.25. הפעימה החמישית במסגרת הסכם החזרת החטופים יוצאת לדרך: אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי יוצאים משבי החמאס וחוזרים לישראל - בשורה מרגשת כמובן, אך התמונות הקשות של הרזון הקיצוני ותת התזונה שלהם ערערו כל ישראלית וישראלי, והזכירו תקופות אפלות. באותו זמן ממש, כשהוא בסופ״ש מפנק בוושינגטון, שיחרר נתניהו את התגובה הרגילה: הוא פשוט לא ידע על מצבם. אבל כרגיל, הכל מתועד: במשך חודשים ארוכים קיבל נתניהו עשרות אזהרות על מצבם ההולך ומדרדר של החטופים, ופשוט בחר להתעלם כהרגלו. רק אמש (9.2.25) חשפה אמו של החטוף אלון אהל את מצבו, כפי שסיפר לה אוהד בן עמי (ששהה איתו בשבי). המציאות שהיא מתארת מטורפת אף יותר! אלון קשור בשלשלאות, עובר התעללות פיזית ונפשית וניזון מפחות מחצי פיתה ליום!

שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, מסביר את כישלון הממשלה באי מציאת חלופה מדינית לחמאס 'ביום שאחרי' ובעובדה כי חמאס נשאר בפועל השליט ברצועה גם כיום כתוצאה מכך. לפני מספר ימים (תחילת פברואר 25') נאם גלנט בכנס של אונ' רייכמן והציג את הדברים כהווייתם: "זה שאתה חורש את הקרקע גם מאה פעם ולא שותל שתיל - לא מאפשר צמיחה של שום דבר. באופן דומה, זה שאתה נלחם, הורג מחבלים והורס את תשתיות החמאס, לא מביא לאלטרנטיבה שלטונית... התמונות שמגיעות בשבועות האחרונים מעזה בהן אנחנו רואים את חמאס שולט, הן תמונות שניתן היה למנוע . זו תוצאה של סירוב הממשלה לקבל את התוכנית שהצעתי והצגתי בפני הקבינט והציבור לפני למעלה משנה". כתוצאה מכך, הוסיף גלנט, "אנחנו עלולים לקבל את חמאס בחזרה ... לא הכנו את האלטרנטיבה שעליה דיברתי, שכללה תהליך שלם: בורד (מועצה מנהלת) של מדינות מנהלות, פעולה של כוחות זרים, חברות אזרחיות וכוחות פלסטינים שאינם חמאס - זה למעשה מה שמדינת ישראל אישרה במעבר רפיח במסגרת עסקת החטופים", הוסיף. גלנט הוסיף כי "במהלך המלחמה, נפגשתי עם מנהיגים, גם מהעולם הערבי, והייתה הסכמה עקרונית לנושא, אבל הדבר לא קרה משיקולים פוליטיים. מי שתקף את הרעיון ליצירת אלטרנטיבה לשלטון חמאס הוא האחראי הישיר לתמונות הבלתי נסבלות שאנחנו רואים עכשיו...". לטענתו, חוסר ההיערכות להחלפת החמאס מעמיד בסכנה את העמידה במטרות המלחמה עצמן, והסיבה היא ברורה ופשוטה. המטרה היא להחליף את שלטון החמאס - ואי אפשר לעשות את זה אם אתה לא מציג את האלטרנטיבה. כפי שמספר גלנט כאן בסרטון, גם נתניהו הסכים עמו עקרונית והחזיק בעמדה זהה, אך בשל אילוצים פוליטיים של סחטנות מצד סמוטריץ' ובן גביר ודאגה לשלום הקואליציה, לא דאג שעמדתו תיושם.

האם הממשלה עשתה (ועושה) הכל כדי להחזיר להחזיר את החטופים? שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, מסביר כיצד נתניהו והממשלה עיכבו ומסמסו בכוונה את הסכם החטופים משיקולים פוליטיים, תוך אבדן חיי אדם של חטופים וחיילים וסכנת מוות על חלק משמעותי מהחטופים המוחזקים בתנאי השבי הגרועים ביותר (בעיקר הגברים). עדות לכך היה ניתן לראות רק בשבת האחרונה (8.2.25), כאשר שוחררו שלושת החטופים בפעימה החמישית של ההסכם במצב בריאותי נוראי, כולל תת משקל קיצוני. כפי שמסביר גלנט, העסקה שנחתמה בינואר 25' זהה כמעט לחלוטין לזו שהציגה מערכת הביטחון כבר באביב 2024: אין התחייבות לעצירת המלחמה, יש שחרור חלקי וישראל מפנה את ציר נצרים. "הנוסחה הזו הונחה על השולחן בחודש אפריל. זה היה דיון קבינט מלחמה שהייתה בו החלטה פה אחד. התקבל מנדט לעצב את המשא ומתן. לפיו, העסקה שואפת ל-33 חטופים, ויכולה לרדת עד 18 (כעמדת מינימום) כחלק מהמשא ומתן. ועל זה הייתה תמימות דעים מוחלטת של כל מערכת הביטחון ושל כל השרים. וראש הממשלה קיבל את זה... כמה שעות מאוחר יותר, לקראת הערב, התקיים דיון קבינט כללי ונכנס שר האוצר סמוטריץ' ואמר 'יש עסקה על 18 ואנחנו נעזוב את הממשלה אם זה מה שיהיה'. הוא לא היה אמור לדעת מזה בכלל. השרים לא הבינו על מה מדובר... "כמה שעות מאוחר יותר זה יוצא בתקשורת. והמספר שמפורסם שם הוא 18. זה קורה במהלך משא ומתן בין נציגי שב"כ לבין המצרים. אני מקבל דיווח שבעקבות ההחלטה שלנו באשר לציר נצרים, ויעד של 33 חטופים, המצרים אומרים שיש פריצת דרך. ואפשר להתקדם. יום-יומיים מאוחר יותר, המידע שמגיע אלינו זה שלמעשה חמאס אומר (למתווכות – נ"א), מדברים איתנו על 33, אבל בתקשורת הישראלית דיברו על 18, אז למה לעשות את העסקה על 33? מה שנקרא, אפשר לקבל את זה יותר בזול. וכל העסק מתפרק. והפעם הבאה שהוא קם לתחייה זה בסוף חודש מאי בנאום הנשיא ביידן..." כך סיפר גלנט לנדב אייל מידיעות אחרונות. כפי שפורסם, נתניהו התקשר לאחר אותה ישיבה לגלנט, ובזעזוע (אמיתי או מזויף, הדעות חלוקות) הודיע לו שהכל נהרס, עכשיו כאשר הדברים דלפו לתקשורת, ולכן יהיה צריך "לשנות את המנדט" לצוות המו"מ. בתגובה, שר הביטחון תבע להעלות את בני גנץ על הקו, והודיע לנתניהו שאם הוא חוזר בו – צריך לחזור ולהצביע על כך בקבינט המלחמה. ביבי התקפל. במערכת הביטחון חשדו שאנשי נתניהו עצמם הדליפו לסמוטריץ' את עמדת המינימום, כדי לסכל עסקה. כך גם חשבו בוושינגטון. לפי גלנט, העסקה הזאת הייתה יכולה להתבצע גם לאחר נאום הנשיא ביידן - לאחר שהסודרו שני חלקיה: מה שקרוי סעיפים 8 ו-14. בשלישי ביולי חמאס נענה לעסקה. על אף זאת, ישראל לא השיבה להיענות של חמאס עד עד 28 ביולי - אז נוספה הדרישה של נתניהו להישארות בציר פילדלפי. בפועל, טוען גלנט, היינו יכולים לקבל את אותה עסקה עם יותר חטופים ובמחיר יותר נמוך, מאחר ולעסקה הסופית שנחתמה בינואר 25' נוספו 110 מחבלי מאסר עולם שלא היו בדיונים אז. בפועל, העסקה נשארה זהה מאז יולי ועד חתימתה.

8.2.25: אור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן עמי משתחררים מהשבי העזתי, במסגרת הפעימה החמישית של השלב הראשון בהסכם החזרת החטופים מול חמאס - לאחר כמעט 400 יום של סבל והתעללות יומיומית. מעטים ידעו עד כמה הסבל שלהם היה גדול וממושך, והעמיד את עצם הישרדותם בסכנה ממשית עקב תת תזונה ומצב רפואי קיצוני. השלושה, שהשתחררו בתת משקל חמור, חשפו את האמת לגבי מצבם של החטופים בשבי והעובדה כי הם אכן נמצאים בסכנת חיים. הזעזוע מהמצב בו השתחררו זעזע את ישראל והזכיר מראות מתקופות אפלות. בתגובה, נתניהו מיהר להודיע כי כלל לא היה בידו מידע על מצבם הרפואי של החטופים. זאת, בהמשך לטענתו במהלך השנה האחרונה בתקופה שבה לא הייתה שום התקדמות במו"מ מול חמאס, לפיה "החטופים סובלים, אך לא מתים", תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה כי אותו סבל גם מוביל לסכנת מוות ממשית. מה ידעה באמת הממשלה על מצב החטופים בשבי? כפי שמתואר בסרטון כאן, ראש מפקדת החטופים וצוות המו"מ, האלוף במיל' ניצן אלון, נתן מספר סקירות ברורות לחברי הקבינט על מצב החטופים בשנה האחרונה. לכן, הטענה של נתניהו על 'אי ידיעתו' בנוגע למצבם, כמו טענות רבות אחרות, היא חסרת שחר לחלוטין. ההתעלמות השיטתית ממצבם ופטירת הסוגיה כלאחר יד משום ש-'הם לא מתים' היא לא פחות מאשר הפקרות מכוונת ומתמשכת.

כיצד ישראל פספסה את האפשרות להשמיד את כל הנהגת חיזבאללה, לחסל כמעט את כל מערך הטילים המדויקים וארוכי הטווח שלה ולהוציא לפועל את מתקפת הביפרים המתוחכמת - כבר ב-11.10.23, רק ארבעה ימים לתוך המלחמה? יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר, מספר על ההצעה האופרטיבית לחיסול כל הנהגת חיזבאללה ותקיפת תשתיות הארגון בצורה ממוקדת, שהייתה מונחת על שולחן הקבינט - ואותה נתניהו סירב להוציא לפועל. המהלך הזה, טוען גלנט, היה יכול לאפשר לישראל מספר הישגים חסרי תקדים: להיכנס למערכה בעזה עם כפול כפולה של חיילים, במקום להחזיק במקביל את הזירה הצפונית מול חיזבאללה, למנוע ירי רקטות מסיבי על יישובי הצפון, שיחייב גם לפנותם, ולהוציא לפועל את מתקפת הביפרים עם כמות משולשת של חומר נפץ בכל ביפר, וכך גם להסב נזק משולש ללוחמי הארגון.

אחד הספינים השקריים שמכונת הרעל והנדסת התודעה הפיצה ביתר שאת בשנתיים האחרונות (כולל מאז ה-7.10) מתייחס לקשר (לכאורה) שבין הקריאות וההכרזות על הפסקת התנדבות של טייסים ולוחמי יחידות עילית לבין מתקפת חמאס. ההאשמה הבלתי מבוססת טוענת כי אותם מהלכים להפסקת התנדבות (שכמעט ולא מיצו את עצמם בפועל), שנועדו לנסות ולעצור את מהלכי ההפיכה לאחר שנראה שאין שום דרך אחרת לעשות זאת, הם אלו שעודדו את חמאס ושכנעו אותו להוציא לפועל את מתקפת ה-7.10. המציאות היא אחרת לחלוטין: כפי שמעיד בעצמו יואב גלנט, הקרע שנוצר בעקבות מהלכי ההפיכה והחולשה שחשפו הם אלו שהיוו עדות מבחינת חמאס לחולשת החברה הישראלית והתפוררות הסולידריות שלה, ולא ההפגנות כנגד ההפיכה או האמירות על הפסקת התנדבות. בראיון הראשון שנתן שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, מאז פיטוריו ע"י נתניהו לפני מספר חודשים, הוא מתייחס לטענות מצד מכונת הרעל והנדסת התודעה לפיהן הקריאות להפסקת התנדבות (מה שכונה 'הסרבנות') הן שעודדו את חמאס לבצע את מתקפת ה-7.10. גלנט טוען כי לא ראה לכך שום אינדיקציה ממשית מעמדתו כמי שמקבל כל הזמן הערכות ביטחוניות ורואה את התמונה המודיעינית הרחבה. מה שכן, טוען גלנט, דווקא המהלך של פיטוריו ע"י נתניהו בינואר 24' (עקב התבטאותו הנחרצת כנגד הנזקים של ניסיונות ההפיכה המשטרית לסולידריות הישראלית) הוא זה שעודד את חמאס. כזכור, בימים שלפני פיטוריו של גלנט סירב נתניהו להיפגש מספר פעמים עם הרמטכ"ל, שרצה להתריע לפניו בדיוק על הנזקים הללו ועל הפגיעה שלהם בכשירות צה"ל ובמוכנות למלחמה. את האיומים הללו פטר נתניהו באמירות כגון: 'אפשר להסתדר בלי כמה טייסות' ועוד.

שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, מספר בראיון הראשון מאז פיטוריו לחדשות 12 על הרקע ל-7.10 והגורמים שתרמו למתקפת חמאס. בין הדברים, מציין גלנט את המימון הקטארי לחמאס במשך עשור, את השסע החמור בעקבות מהלכי ההפיכה המשטרית ואת עליית בן גביר להר הבית מספר שבועות בודדים לפני הטבח. את כל אלו, אומר גלנט, חייבים לבדוק באופן יסודי באמצעות ועדת חקירה ממלכתית, משום שמדובר בתהליך ולא באירוע בודד ויש ללכת עשור אחורה כדי להבין מי אחראי.

לפני 3 חודשים חתמה ישראל על הסכם הפסקת האש מול חיזבאללה. לאחר מכן, החלו לחזור תושבי הצפון בהדרגה לבתיהם. הממשלה הודיעה לתושבים המפונים כי הפסקת האש ממשיכה עד ה-18 לפברואר, וב-1 למרץ התושבים אמורים לחזור צפונה ומתווה הפינוי שלהם מסתיים. עם זאת, הממשלה לא מספקת מידע לתושבים לגבי 'היום שאחרי' ומה יקרה איתם במידה והמלחמה בצפון תתחדש? בינתיים, התושבים חיים 'בהולד' ולא מקבלים שום מידע בסיסי שהם זקוקים לו. מה יקרה איתם? לאלוהים הפתרונים - בטח לא לממשלה.

אחד מהמרכיבים המשמעותיים בניסיון ההפיכה המשטרית קשור להשתלטות הממשלה על התקשורת החופשית, במטרה לשלוט בשיח הציבורי ולהטות אותו לטובת הנדסת התודעה של הממשלה לתמיכה במהלכי ההפיכה. כך היה גם בעניין תאגיד השידור הציבורי, ראשית בחוק לסגירת התאגיד שניסה לקדם שר התקשורת קרעי (שלא זכה לתמיכה מספיקה ונגנז) וכעת ביוזמת חוק חדשה שלו, המבקשת להשתלט על מועצת התאגיד, הגוף שאחראי על התכנים והפיקוח על השידור הציבורי בישראל. מה הקשר בין זה לבין ההפיכה המשטרית? ולמה זה משהו שהממשלה מעוניינת לקדם כרגע? הילה טוב מסבירה את הסוגיה.

מה קורה במשטרת ישראל בימים אלו? תחילת 2025- המשרד לביטחון לאומי מתפקד תחת שר זמני (חיים כץ), אחרי התפטרות בן גביר. מפכ"ל המשטרה, דני לוי, מסייר לו בארה"ב עם עוד כמה ניצבים, ללא שום מטרה ברורה. עסקים כרגיל. ובינתיים? החיים עצמם: 2.2.25, 6 נרצחים בחברה הערבית ביום אחד, בארבעה אירועים שונים! ראש המטה חנמאל דורפמן וצמרת המשרד נמצאים בחקירות מח"ש עקב פרשיות של מינויים לא תקינים וכ'ו, ובקיצור: משטרת ישראל לא מתפקדת. ומי משלם את המחיר? אנחנו כמובן.