Search this site

השיח הציבורי סביב מהלכי ההפיכה המשטרית החל מינואר 23' התמקד בעיקר במספר חוקים ספציפיים: ביטול עילת הסבירות, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, חוק הנבצרות ועוד. בפועל, חבילת החוקים המקורית שהייתה אמורה להיות מקודמת (וממשיכה להיות מקודמת בהדרגה) נוגעת ב-83 חוקים בעלי משמעות רחבה למשטר הדמוקרטי, לדוגמא: הצעת החוק לביטול ההצבעות החשאיות בכנסת, 'החוק הצרפתי' (מניעת כל אפשרות לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן), העברת המחלקה לחקירות שוטרים תחת משרד המשפטים, במקום תחת המשרד לביטחון פנים. כל תכליתם של חוקים אלה היא יצירת תלות מלאה של כלל מערכות השלטון, ומערכת המשפט בתוכן, במערכת הפוליטית. משה רדמן מסביר את הבעייתיות הגדולה בחבילת חוקים אלה ובהשלכות שלה על היכולת לבקר את הממשלה, למתן את כוחה הדורסני ולתת למיעוט הזדמנות להגביל את השלטון מלעשות שימוש בלתי דמוקרטי בכוח שקיבל.

בסרטון זה מסביר אדריאן פילוט, הפרשן הכלכלי של 'כלכליסט', בתמצית ובקיצור: מהו דירוג אשראי, מהי משמעותו ומדוע הורדתו פשוט 'מחוררת' לכולנו את הכיס. דירוג אשראי  הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות  או מדינות , ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות  (באנגלית משמש המונח Credit rating  לדירוג אשראי לחברות או מדינות, ו- Credit score  לאנשים פרטיים). חישוב הדירוג, על ידי סוכנויות דירוג אשראי , מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וה הון העצמי , והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. כלומר, ככל שדירוג האשראי של מדינה נמוך יותר, כך נהיה פחות כדאי להשקיע בה, כי הסיכון להשקעה והאפשרות שהכסף לא יחזור למשקיע גדול יותר. בניגוד למצב בשנים האחרונות, בו ישראל נהנתה מדירוג האשראי הגבוה ביותר- ולכן הצליחה לגייס השקעות רבות שתרמו לצמיחת הכלכלה הישראלית, רק בשנה האחרונה הורידו סוכנויות דירוג האשראי את הדירוג של ישראל פעמיים- מה שלא קרה מעולם, גם בתקופות קודמות של מלחמה. הסרטון הופץ בפברואר 23', עם תחילתו של ניסיון ההפיכה המשטרית, ומן הסתם שהדברים מקבלים תוקף חזק אף יותר (שלא לומר, הרבה יותר) בימינו.

השילוב של הוצאות המלחמה הגדולות, הירידה של שתי דרגות תוך שנה בדירוג האשראי, האינפלציה המשתוללת והירידה בהשקעות הזרות כתוצאה מההפיכה המשטרית, יחד עם נתונים דמוגרפיים קבועים על אחוזי העסקה נמוכים משמעותית בציבור החרדי, הביאו את מדינת ישראל לבור תקציבי חסר תקדים - שאת המחיר שלו נשלם כולנו לשנים קדימה. בשנים הקרובות ישראל תצטרך להקדיש כל שנה סכומי של בין 55 ל-75 מיליארד שקל לתשלום החוב הלאומי. אלו סכומים אסטרונומיים, כמו כל תקציב משרד החינוך, שאפשר היה להשתמש בו להמון דברים חיוביים. ההשקעה בתשלומי ריבית היא פשוט השקעה שהולכת לפח. שאול אמסטרדמסקי, הפרשן הכלכלי הבכיר של 'כאן', בטור מטריד מאוד על המצב הכלכלי הנוכחי וההתנהלות הכלכלית של הממשלה בראשות שר האוצר סמוטריץ'. לטענתו, יש רק דרך אחת לצמצם את החוב הלאומי - להגדיל את שיעור הישראלים שעובדים, משתכרים טוב ומשלמים מסים.

בשנת 2012, מייד אחרי שסיים להשתלט על בתי המשפט, החל ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן במסע רדיפה שנמשך עד היום ב-'שיטת הסלאמי' (ראו פוסט נפרד). בשם ערכי הנצרות והשמרנות (לכאורה), הוא פתח בדיכוי מתמשך של הקהילה הלהט״בית ומנע מהם זכויות אזרח בסיסיות. ינואר 23', ההפיכה המשטרית של יריב לוין יוצאת לדרך. בתוך 155 חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה, הגישה הממשלה גם הצעת חוק זהה באופן מדהים לאותו חוק של אורבן בהונגריה. כמובן שהמצב בישראל שונה מזה שבהונגריה, אך בשיטת הסלאמי גם מה שנראה עכשיו כבלתי ניתן לתפישה או כחסר סיכוי להתממש, יכול להפוך עד מהרה למציאות קיימת וממשית. חוק אחריי חוק, שלב אחרי שלב, ממשלת ישראל מנסה לקדם את ההפיכה המשטרית גם בתחומים שבינם לבין 'משילות' או 'איזון בין הרשויות' אין דבר וחצי דבר. לא מדובר רק בעניינים פרוצדוראליים של חקיקת חוקים, מינוי נבחרי ציבור או נושאים חוקתיים קלאסיים, אלא גם חוקים הכוללים כפגיעה בזכויות נשים, מיעוטים ולהט״בים - בדיוק כמו בהונגריה ופולין. הסרטון כאן מציג דוגמה קטנה לכאורה, אך כזו שמצביעה על תמונה רחבה ביחס לאופן שבו ממשלה לא דמוקרטית פוגעת בזכויות להט"בים. גם בהונגריה לא התרגשו מחוקים טכניים לכאורה כגון זה, עד שהגיעו למצב בו ללהט"בים אין שום סיכוי לקיים בהונגריה חיים תקינים.

חלק גדול ממאמצי ההפיכה המשטרית עד ה-7.10 (והחל ממושב החורף 24' של הכנסת) קשור להרכב הוועדה לבחירת שופטים - הגוף שאחראי על מינוי השופטים החדשים במדינת ישראל, ובכללם גם מינוי נשיא.ה לבית המשפט העליון. במסגרת זו, התוכנית של לוין (שעדיין מקודמת) היא ניסיון להשיג רוב ברור בוועדה, שיאפשר לו, יחד עם הממשלה, את השליטה באופן מינוי השופטים על פי מידת הנאמנות האישית שלהם לממשלה, ולא לחוק - בדיוק כפי שקרה גם בהונגריה ופולין. על מנת להשיג רוב בוועדה, המונה תשעה חברים: שלושה שופטי עליון, שני נציגי כנסת - אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, שני נציגים של לשכת עורכי הדין ושני שרי ממשלה (שר המשפטים ושר נוסף), ניסה לוין לדאוג למינוי של עו"ד אפי נווה לראשות לשכת עורכי הדין. נווה, שכיהן בתפקיד בעבר ונחשד בעבירות חמורות. נווה הפסיד לעו"ד עמית בכר, שאינו מיישר קו עם המדיניות של לוין, ועל כן לוין נאלץ למצוא דרך אחרת כדי לנסות ולאכוף את רצונו על הוועדה באמצעי אחר: כראש הוועדה, הוא מונע את כינוסה כבר למעלה משנה (נכון לחודש דצמבר 24'), וכך מעכב מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. זאת מכיוון שהשופט שאמור להיכנס לתפקיד הנשיא הוא המשנה לנשיאה הקודמת, אסתר חיות, שמתנגד למהלכיו של לוין. מצב זה שבו לוין מסרב לכנס את הוועדה מהווה לא רק עבירה על החוק, אלא גם פגיעה ממשית בעצמאות בית המשפט וביכולת התפקוד של בג"צ. בנוסף, התכנית של לוין ושמחה רוטמן לשינוי הרכב הוועדה שואף גם להגדילה ל-11 חברים (במקום 9), כאשר 6 מהם יהיו נציגי הכנסת או הממשלה (ללא נציג האופוזיציה) וכך למעשה הוא ישיג רוב אוטומטי בוועדה, כמו כל שר משפטים אחר לפניו פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ואחד מהדוברים הבולטים כנגד ההפיכה המשטרית, מסביר בסרטון באופן פשוט וקולע מה החשיבות הגדולה של הוועדה לבחירת שופטים עבור לוין, מדוע ההשתלטות עליה היא חלק מרכזי כ"כ בניסיון ההפיכה ומה למעשה מוטל על הכף עם יצליח לשנות את הרכבה באופן שיעניק לו רוב אוטומטי בה.

ספטמבר 24', כמעט שנה מאז השבת השחורה וכמעט 350 יום שלמעלה ממאה חטופים עדיין נמצאים בעזה. בכל הזמן מאז עסקת החטופים הראשונה בחודש דצמבר, הלכה וההתגברה ההסתה, ואף האלימות הפיזית, כלפי משפחות החטופים. כיצד זה קרה? איך הפכה הסוגייה ההומניטרית והמוסרית כ"כ של פדיון שבויים וערבות הדדית לעניין פוליטי של 'ימין' מול 'שמאל' לכאורה, או של 'תומכי ממשלה' מול 'מתנגדיה'? כיצד מחלוקת לגיטימית על עסקה והצדקתה הופכת למהלך שיטתי כנגד המשפחות הדורשות עסקה עצמן? ומי עומד מאחורי המהלך הזה, ומדוע זה משרת אותו? הכתבה הזו מערוץ 13 מספרת את הסיפור המלא.

במהלך חודשים לא מעטים, לאחר שירי הטילים והכטב"מים החל, חברי כיתות הכוננות בגבול הצפון נאצלו לתפקד במקרים רבים גם ככבאים בזכות עצמם, בלי ציוד רלבנטי. מכבי האש, הארגון שאחראי לטיפול במקרים כאלה, פשוט לא עושה את העבודה שלו. ואיפה השר האחראי, איתמר בן גביר? פשוט לא באירוע ומעדיף לעסוק בדברים אחרים. הזעקה הנואשת של חברי כיתות הכוננות, שנמצאים תחת סכנת חיים כפולה: גם מהטילים וגם מהשריפות, פשוט לא חודרת אל ליבו ואל לב שרי הממשלה. הם נמצאים בחזית - וסופגים את הגיצים והלהבות, תרתי משמע. מגנים על הבתים עם אתי חפירה וצינורות גינה כדי שהבתים לא ישרפו. על-פי נתוני רשות המיסים, נכון לחודש אוגוסט 24', מאז פרוץ הלחימה בצפון הוגשו 4,378 תביעות נזק למבנים ורכוש ביישובי הצפון. 2,581 תביעות על נזקים שנגרמו למבנים; 910 על נזקים לכלי רכב ו-183 תביעות על נזקים שנגרמו לחקלאות. לפי ההערכות של רשות המיסים, זה ממש לא הסוף: אלפי תביעות עשויות להתקבל בהמשך, ממפונים שעדיין לא הבחינו בנזקים שנגרמו לבתיהם. בנוסף, כ-160 אלף דונם של חורש ושטחים פתוחים נשרפו! נכון לזמן זה, לוחמי האש אכן טיפלו בכ-800 מקרי שריפות, אך זה לא הספיק בכדי למנוע מצבי קיצון כאלה - בהם התושבים נאלצים לשמש גם ככוח הכיבוי של היישובים, ללא שום הכשרה מתאימה או ציוד רלבנטי. הצפון מופקר גם לחסדי הלהבות, ושוב 'ישראל השנייה' נותרה מאחור.

תחילת חודש מרץ 24', 5 חודשים לאחר השבת השחורה. מאות אלפי מפונים עדיין מחכים לפתרון ממשי שיאפשר להם לחזור לבתיהם. המתווה למפונים, שמתקצב את המגורים החלופיים שלהם לחצי שנה, מסתיים - אך המפונים עדיין עקורים מבתיהם, ואין אפשרות ממשית עבורם לחזור הביתה בגלל מצב בטחוני לא יציב והיעדר תשתיות. מה עושים? בחיפוש אחרי תמונת ניצחון עבור ממשלת ישראל המנותקת, אפשר למחוק את חמשת החודשים האחרונים מאז ה7 באוקטובר - והעיקר לחזור לשגרה, כאילו כלום לא קרה. בדקה ה-90, במשאל טלפוני, אישרה הממשלה את הארכת מתווה הפינוי של התושבים בעוטף. אלא מה, מי מחליט בכל זאת שהוא לא חוזר - המענקים שלו מקוצצים בחצי. לזה קוראים שוחד ואיומים. כמו מזוודות הכסף של חמאס, רק שגם מקצצים בכסף שמגיע בסוף. פתרונות? בטח שלא. איומים? דווקא כן. יותר משנה לאחר ה-7.10, עדיין יש עשרות אלפי מפונים שטרם חזרו לביתם וחייהם עדיין מתנהלים ללא שגרה. נכון ל-7.10.24, ישנם 65 אלף מפונים ברחבי הארץ - ומיקומם של שני שליש מהם אינו ידוע! בקיצור, האירוע לא מנוהל. ככה נראית הפקרה על מלא

משה רדמן ממשיך להסביר את הנזק האדיר שגורמת ההתנהלות הכלכלית של סמוטריץ' וממשלת ישראל וכיצד זה בא לידי ביטוי (בין היתר) בהורדת דירוג האשראי. הורדת דירוג האשראי משמעותה שהערכת הגורמים שמספקים את הדירוג (כגון בנקים, חברות אשראי או גופים פיננסיים) לגבי יכולתך להחזיר הלוואות או חובות ירדה. דירוג האשראי הוא למעשה אינדיקציה לסיכון הפיננסי שמייצג הלקוח עבור המלווה או הגוף הפיננסי. כשדירוג האשראי יורד, זה עשוי להשפיע על מספר תחומים, הנוגעים לכיס של כולנו: ריביות גבוהות יותר על הלוואות ואשראי, קושי בהשגתם לצרכים אישים או מקצועיים (חינוך, דיור, בריאות או הוצאות שוטפות), הגבלות על כרטיסי אשראי, תנאים פחות טובים מול חברות ביטוח ועוד. את כל אלו היה ניתן למנוע בהתנהלות של שר אוצר אחר, שבאמת אכפת לו מהכלכלה ומהאזרח הקטן. עם סמוטריץ' זה פשוט לא המצב. בניגוד למה שמנסה הנדסת התודעה של הממשלה לספר לציבור, הורדת דירוג האשראי אינה תוצאה של המלחמה ולכן לא ניתן לראות בה תוצאה 'טבעית' של המצב הביטחוני, אלא ביטוי לחוסר אמון עמוק של המשקיעים והכלכלה הגלובלית באפשרות של ישראל לעמוד בהחזר הלוואות או תנאים הכרחיים אחרים על מנת שניתן יהיה אפשר להשקיע בישראל ולהביא לעלייה בצמיחה. תהליך זה החל בתקופת ההפיכה המשטרית, בשל ניסיונות ההפיכה עצמם, והמלחמה אמנם יוצרת קשיים חדשים וגדולים במיוחד למצב המורכב מלכתחילה - אך אינה הגורם לאותו חוסר אמון גלובלי. מבחינת סמוטריץ', מדובר בניסיון לתקוף פוליטית את הממשלה, שלא לומר - אנטישמיות. מבחינת האזרח הקטן, מדובר בבשורה רעה.

משה רדמן מציג באופן מסודר ותמציתי את האופן שבו התפישה הקנאית-משיחית של סמוטריץ' קשורה להורדת דירוג האשראי ע"י מודיס (אשר הייתה רק החברה הראשונה מתוך שלוש שהחליטה על הורדת הדירוג, ולמעשה על שתי הורדות דירוג עד עכשיו) והמשמעות שיש לדברים עבור האזרח הקטן - שנאלץ לשלם בגדול. הורדת דירוג האשראי משמעותה שהערכת הגורמים שמספקים את הדירוג (כגון בנקים, חברות אשראי או גופים פיננסיים) לגבי יכולתך להחזיר הלוואות או חובות ירדה. דירוג האשראי הוא למעשה אינדיקציה לסיכון הפיננסי שמייצג הלקוח עבור המלווה או הגוף הפיננסי. כשדירוג האשראי יורד, זה עשוי להשפיע על מספר תחומים, הנוגעים לכיס של כולנו: ריביות גבוהות יותר על הלוואות ואשראי, קושי בהשגתם לצרכים אישים או מקצועיים (חינוך, דיור, בריאות או הוצאות שוטפות), הגבלות על כרטיסי אשראי, תנאים פחות טובים מול חברות ביטוח ועוד. את כל אלו היה ניתן למנוע בהתנהלות של שר אוצר אחר, שבאמת אכפת לו מהכלכלה ומהאזרח הקטן. עם סמוטריץ' זה פשוט לא המצב.

בזמן מערכת הבחירות של סוף 22', לפני שנבחרה ממשלת 'הימין על מלא', הבטיח נתניהו להילחם ביוקר המחייה והאשים את ממשלת בנט-לפיד בהעלאה מכוונת של מסים על מנת 'להעביר כסף לחמאס' ול-'נציגו' בממשלה, מנסור עבאס ומפלגת רע"מ. מכונת הרעל עבדה ללא הרף במשך שנה וחצי כדי לצייר את המהלכים הכלכליים של ממשלת בנט-לפיד, בראשות שר האוצר ליברמן, כאחראים באופן ישיר על העלייה ביוקר המחייה, על אף שזו מתחרשת בכל העולם המערבי עקב בעיות אינפלציה בינלאומיות, וביתר שאת גם בשנים שבהן נתניהו עצמו שימש כראש ממשלה. כל זאת לא הפריעו לנתניהו לפזר הבטחות על הוזלה של מחירי הדלק (מה שאין ביכולתה של ממשלה לעשות באופן ישיר, רק דרך צמצום מסים מסוימים), הפחחת המשכתנאות, הורדת מחירי המזון בסופר ועוד שלל הבטחות שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר. כמו גם בטענה שרוה"מ בזמנו, לפיד, נותן בחינם את הגז הישראלי ללבנון ומוביל בכך להתייקרות של מחירי הגז והחשמל. הגיעה שנת 23', ואיתה גם יוקר מחייה שממשיך לטפס. לא רק שהתנהלותה הכלכלית של הממשלה הייתה גרועה בהרבה מזו של קודמתה מסיבות שונות, גם ההפיכה המשטרית הוסיפה בעיות רבות למצב הכלכלי, מעבר לבחינה החברתית והפוליטית. להלן מספר נקודות שמצביעות על ההשלכות האפשריות: פגיעה בעצמאות מערכת המשפט : כאשר תהליך הקבלת ההחלטות המשפטיות הופך לפוליטי יותר, הדבר עלול להוביל לתוצאה שבה המשפט לא יפעל כראוי להגן על זכויות הפרט והעסקים. זה עשוי להרתיע משקיעים ולפגוע באמון הציבור. חוסר ודאות משפטית : כל שינוי במערכת המשפט יכול לגרום לחוסר יציבות, דבר שיכול להקשות על עסקים לתכנן לעתיד. חוסר הוודאות הזה עלול להוביל להפסקות בהשקעות ולירידה בצמיחה הכלכלית. השפעה על הקרדיט הדירוג : שינויים משמעותיים במערכת המשפט עלולים לגרום לארגוני דירוג אשראי להוריד את הדירוג של ישראל, מה שיגרום לעליית עלויות ההלוואות ולפגיעות אפשריות בכלכלה בזמן שבי. אובדן כוח עבודה איכותי : אם הרפורמה תוביל להשפעות שליליות על תנאי העבודה והעסקה בישראל, לא מן הנמנע שעובדים מוכשרים יעזבו את המדינה, מה שעלול לגרום למעבר של מוחות ולהחמרת בעיות כלכליות. הגברת האי שוויון : רפורמה המונעת על ידי אינטרסים פוליטיים יכולה להחמיר את האי שוויון הכלכלי במדינה. מערכת משפטית שאינה שוויונית עלולה להקשות על קבוצות מסוימות לקבל זכויות שוות, דבר שיכול להוביל למתח חברתי ולחוסר יציבות כלכלית. השפעות על צדק כלכלי : כאשר מערכת המשפט אינה מתפקדת באופן עצמאי, ייתכן שהעסקים הקטנים והבינוניים יפגעו יותר מהשפעות הרפורמה, דבר שיכול להוביל להגדלת הפערים בין העשירים לעניים.

ערן הילדסהיים ותומר אביטל על ההוצאות התקציביות המנופחות והמושחתות במשרדים מומצאים, שעולים לנו 2 מיליארד שקל בסה"כ. כל זה, בזמן שאין 7.10 ואין מלחמה. באותו זמן, טוענים שאין ברירה וצריך לממן את המלחמה דרך העלאת מיסים (מע"מ, דמי ביטוח לאומי ועוד), קיצוץ בקיצבאות ועוד.