Search this site

לא מעט נכתב לאחרונה, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" וגם לפניה, על כישלונה של מדינת ישראל בניסיונות למיגון היישובים ברחבי הארץ. פרסומים שונים הזהירו כי יותר ממחצית הדירות בישראל אינן כוללות ממ"ד, ובגבול הצפון, המופגז ללא הרף מאז אוקטובר, מוגנו עד תחילת 24' כמה עשרות דירות בלבד במסגרת תוכנית "מגן הצפון". דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם באמצע ינואר 24', תרגם זאת לראשונה במספרים: ההחלטה לגיבוש תוכנית "מגן הצפון", או החלטה ב/302, התקבלה בשנת 2018 על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני דאז, ובה הוחלט על "גיבוש תוכנית רב שנתית לשנים 2019 -2030, למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה". היקף התוכנית 5 מיליארד שקל, ואחת ממטרותיה הייתה בניית ממ"ד בכל דירה בטווח של עד 45 ק"מ מגבול הצפון.  כפי שציינו, בפועל התוכנית התממשה באחוזים אפסיים, ודוח מבקר המדינה - המפורסם כביקורת מעקב על דוח קודם בנושא מוכנות המדינה לרעידות אדמה - מראה מדוע: על פי ממצאיו, בשלוש השנים מאז התוכנית יצאה לדרך נמצא מקור תקציבי ל־18% בלבד, 890 מיליון שקל, מתוך תקציב של 5 מיליארד שקל. בהתחשב בכך שהתוכנית כבר נמצאת בתוקף שלוש שנים (נכון למועד בדיקת משרד המבקר), ולפי "פריסה" של חמישה מיליארד שקל על פני 11 שנים, אמור היה להימצא מקור תקציבי עבור 1.36 מיליארד שקל לפחות. באותו חודש, כמעט לפני שנה, הגיעו ראשי המועצות בגבול הצפון לכנסת וזעמו על העובדה כי טרם נמצא תקציב סביר לבעיה. זאת, גם על אף הבטחה של שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, על עיבוי ההגנה בצפון לנוכח המתקפות ההולכות וגוברות על יישובי קו העימות (שרק הלכו והתחזקו מאז, עד הפסקת האש מול חיזבאללה לפני כחודש). בפועל, כלום לא נעשה. ישובים שלמים בצפון ננטשו, והצפון ממאן להתחיל ולהתאושש. רק לפני מספר ימים (דצמ' 24') התפטר הפרוייקטור שאחראי על שיקום הצפון, אליעזר צ'ייני מרום, ולממשלה פשוט אין דרך ממשית להבטיח לתושבים שחזרו הביתה (בעוד שעשרות אלפים טרם עשו זאת) תנאי חיים תקינים וסבירים או תחושת ביטחון ממשית.

לפני מספר שנים הסעיר את הארץ אירוע חניכת חדר מיון קדמי בקריית שמונה, בנוכחותו של נתניהו. ארנה פרץ, תושבת קריית שמונה, התפרצה לדברי נתניהו והטיחה בפניו את פערי הבריאות שבין המרכז לפריפריה. בתגובה, היא זכתה לכינוי 'משעממת' וכי 'את פשוט לא מעניינת אותנו'. מסתבר שאורנה פרץ היא לא היחידה שלא מעניינת את נתניהו וממשלת ישראל. בסרטון זה מציג משה רדמן את הפערים האדירים במתן שירותי בריאות בין מרכז לפריפריה, בדגש על זמני המתנה לניתוחים וטיפולים משלימים. הסרטון פורסם במאי 23', בשיא ניסיונות ההפיכה המשטרית. מאז, הנתונים השתנו לרעה כמובן: מלחמת חרבות ברזל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, העמיקה את הפערים בשירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז בישראל. ההשפעות המרכזיות כוללות: 1. החמרה במחלות כרוניות ובבריאות הנפש החמרה במחלות כרוניות : המלחמה הובילה להחמרה במחלות כרוניות בקרב תושבי הפריפריה, בשל קשיים בנגישות לטיפולים רפואיים סדירים והפסקת מעקבים רפואיים. רפואה ציבורית בריאות הנפש : המצב הביטחוני המתמשך הגביר את הצורך בשירותי בריאות הנפש, במיוחד בפריפריה, שם המשאבים מוגבלים יותר בהשוואה למרכז. המכון לחברה אזרחית 2. הגירה פנימית לצורך קבלת שירותים רפואיים מעבר למרכז : תושבים מהפריפריה, במיוחד מאזורים שנפגעו קשות, עברו למרכז הארץ כדי לקבל שירותים רפואיים איכותיים וזמינים יותר, מה שהגביר את העומס על המערכת הרפואית במרכז. 3. מחסור בכוח אדם רפואי בפריפריה פערים בכוח אדם : המלחמה החריפה את המחסור בכוח אדם רפואי בפריפריה, כאשר רופאים ואנשי צוות רפואי נדרשו להתמודד עם עומסים מוגברים, ולעיתים אף נאלצו לעזוב את האזור. כנסת 4. הפסקת שירותים רפואיים הפסקת שירותים : במהלך המלחמה, שירותים רפואיים רבים בפריפריה הופסקו או צומצמו, מה שהוביל לדחיית טיפולים ובדיקות חיוניות ולהחמרת מצבים רפואיים. הארץ 5. היעדר מיגון במוסדות רפואיים היעדר מיגון : מוסדות רפואיים בפריפריה סבלו מהיעדר מיגון מתאים, מה שהקשה על המשך פעילותם במהלך המלחמה והגביר את הסיכון למטופלים ולצוותים הרפואיים. רפואה ציבורית המלחמה הדגישה את הצורך הדחוף בטיפול בפערים בשירותי הבריאות בין המרכז לפריפריה, כדי להבטיח מענה רפואי שוויוני לכלל האוכלוסייה, במיוחד בעתות חירום. נכון לסוף דצמ' 24', לא נראה שלממשלה יש רצון או נכונות ממשית לטפל בבעיה, שמן הסתם גם תחמיר במקרה של סבב מלחמה ממושך נוסף.

איך יפגעו גזרות המלחמה בכיס של כולנו? שר הכלכלה ניר ברקת, שפיזר הצהרות סביב המאבק ביוקר המחייה מתחילת כהונתו, לא הצליח לטפל בעליות המחירים במשק. הסיבה לכך לא טמונה דווקא בברקת עצמו, אלא בממשלה בכללה: קבינט המאבק ביוקר המחייה לא התכנס כלל, משרד האוצר בראשות סמוטריץ' טרפד מהלכים נוספים שהיו יכולים להוביל להוזלת מחירים, ובסוף ברקת מאשים את שר האוצר סמוטריץ' - אבל לנו, האזרחים, זה ממש לא משנה. בשורה התחתונה: הכל יהיה כאן יקר יותר ב-2025.

השבוע (דצמבר 24') אושר תקציב המדינה בקריאה ראשונה - וברוב זעום. מדובר בתקציב אנטי חברתי מובהק, ש- 5.4 מיליארד שקלים מתוכו יוקצו רק לכספים קואליציוניים. המשמעות: 60 אגורות מכל שקל של מיסים חדשים שיוטלו על הציבור היצרני במעמד הביניים (בנוסף להעלאה של המע"מ ל-18%) ילכו להקצאות מגזריות מושחתות עד העצם, שמשרתות רק את המגזרים שיש להם ייצוג בממשלה. מה בתוכנית שלנו? העלאת דמי ביטוח לאומי, העלאת מס בריאות וקיזוז יום הבראה אחד בשנה מכל עובד. כל זה בזמן שיוקר המחייה ממשיך לזנק, האינפלציה בשיא, הכלכלה במיתון, דירוג האשראי ירד פעמיים בשנה אחת והתחזית הכלכלית של ישראל היא שלילית. ה-'בור התקציבי' שנוצר בתקציב כתוצאה מהמלחמה הוא 40 מיליארד שקל, ועוד מוסיפים עליו את הביזה לצורך הכספים הקואליציוניים. שרי הממשלה מש"ס ומהליכוד, מפלגות שמתיימרות לייצג את 'ישראל השנייה' והמעמדות הנמוכים, אפילו לא טורחים לנסות ולהיאבק ברוע הגזרה עבור המצביעים שלהם. ערן הילדסהיים מסביר כיצד הממשלה שולחת מאות אלפי מילואימניקים לשדה הקרב מצד אחד, אבל לא מהססת לקחת מהם עוד מסים מצד שני. כל זאת בזמן שלעשרות אלפי מילואימניקים בעלי עסקים אין עסק לחזור אליו ודרך לפרנס את משפחתם, והממשלה ממשיכה לשפוך סכומי עתק על תקציבים מושחתים

ממשלת הימין על מלא הבטיחה מלחמה ביוקר המחייה ושמה את הנושא כאחד מהנושאים העיקרים שהבטיחה לקדם לאחר הבחירות. בפועל, המציאות הפוכה לחלוטין: מהרגע שהתכנסה הממשלה, היא עסקה כמעט אך ורק בניסיונות ההפיכה המשטרית והזניחה את כל שאר התחומים. כל זה עוד לפני שהחלה המלחמה, אבל בפועל גם הדברים שהיה ניתן לעשות על מנת להקל את הנטל העצום של הוצאות המלחמה על התקציב לא נעשה: סגירה של משרדים מיותרים, מס על משקאות ממותקים, ביטול (או צמצום משמעותי) של כספים קואליציוניים - שום דבר מאלו לא התבצע. בפועל, הממשלה ממשיכה לוותר על הכנסות של מיליארדים ממיסוי הוגן, להטיל מיסים לא הוגנים (כמו העלאת המע"מ, הביטוח הלאומי ומס הבריאות) ולקדם חוק השתמטות שיפחית באופן משמעותי את הכנסות העבודה מצמיחה ופריון, מאחר וההשתמטות משירות צבאי נועדה גם להשאיר את החרדים מחוץ למעגל העבודה כדי שימשיכו ללמוד בישיבות. הכתבה המצורפת של דנה ירקצי מכאן 11 עושה סדר בפערים בין הבטחות לבין מציאות סביב תקציב 2025, אותו נרגיש היטב בכיס

גל עליות המחירים במשק של 2025: איך יפגעו הגזרות בכיס של כולנו - ומי ייפגע במיוחד? כל משפחה תפסיד אלפי שקלים בשנה, בניגוד גמור לכל הבטחות הממשלה בבחירות האחרונות על הורדת יוקר המחייה. התוצאה: מי שמרוויח פחות - ישלם יותר. סדר העדיפויות של הממשלה משרתת רק את הסקטורים שתומכים בה, ולא את כלל אזרחי ישראל והציבור היצרני.

תחילת ספטמבר, נתניהו מציג דרישה חדשה של ישראל על מנת לקדם עסקת חטופים: הישארות צה"ל בציר פילדלפי, קו הגבול שבין דרום עזה לבין מצרים סביב רפיח. ציר זה, שהיה מקור לאבדות רבות מצד חיילי צה"ל בזמן ששלט בעזה במשך כמעט 40 שנה (משנת 67' ועד ההתנתקות ב-2005), הוצג ע"י נתניהו כנכס אסטרטגי קריטי לביטחון ישראל ומניעת ההתעצמות של חמאס. בפועל, מדובר בעוד ספין תקשורתי משכנע להמשך הלחימה שמשמש בפועל כעוד תירוץ למנוע עסקת חטופים ולהמשיך את המלחמה, כמו תירוצים אחרים לפניו: כיבוש רפיח, חאן יונס ועוד. למעשה, הזעקה הציבורית בעקבות הפקרת החטופים הריצה את נתניהו לנאום הארוך ביותר שנשא מאז תחילת המלחמה, שנועדה להשתיק את המחאה והביקורת העזה שפרצה לאחר היוודע הירצחם של ששת החטופים הצעירים רק יממה לפני כן. נתניהו טען באותה הצהרה ארוכה כי "ברגע שיצאנו משם (פילדלפי), לא נשאר לנו שום מחסום בפני החדרה מסיבית של נשק, אמצעי לחימה, מכונות לייצור נשק ומכונות לחפירת מנהרות". האמת:  ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן הצהיר בראיון לחדשות 12 כי "אין שום קשר בין האמל"ח שקיים ברצועת עזה לבין ציר פילדלפי. [...] היו מנהרות הברחה בין רצועת עזה למצרים עד סביבות השנים 2017-2016. מצרים, לבקשת מדינת ישראל, חפרה תעלה שהציפה במי ים את המנהרות והקריסה אותן, הרסה שכונות שלמות ברפיח המצרית ופתחה שטח כדי שמנהרות הברחה לא יהיו קרובות לגבול. "על פי המידע שיש לנו, מעט מאוד אמל"ח הוחדר לרצועת עזה דרך אותן מנהרות מאז אותה פעילות מצרית. עיקר הפעילות של ההברחות אל תוך רצועת עזה הייתה דרך מעבר רפיח, אנחנו יודעים את זה חד-משמעית. עיקר האמל"ח שמצוי ברצועת עזה הוא ייצור עצמי של חמאס מחומרים שהוכנסו לתוך רצועת עזה, באמצעות חומרים דו-שימושיים שנכנסו דרך מעבר כרם שלום כמו דשנים לחקלאות". בינואר האחרון פירסם ה"ניו יורק טיימס" כי גורמי צבא ומודיעין ישראלים קבעו שחלק גדול מארסנל הנשק של חמאס מקורו בחומר נפץ שנאסף מנפלים של צה"ל שנשארו ברצועה במהלך סבבי המלחמה השונים. בתגובה לטענת נתניהו התפרסם ב"מעריב": "ציר פילדלפי הוא לא הציר המרכזי להברחת הנשק לחמאס. את המנהרות בעזה בנה ארגון הטרור עם הבטון שהם קיבלו מישראל, את המחרטות קנו מהארץ ממפעלים שנסגרו או התחדשו". בערוץ 13 טען הכתב הצבאי אלון בן-דוד כי גם מנהרות ההברחה שנמצאו בציר, כבר אינן פתוחות בצד המצרי. ישנם פרשנים שסבורים שלמנהרות בגבול מצרים תפקיד משמעותי יותר בהברחות נשק, אולם גם כך, ציר פילדלפי אינו הנתיב העיקרי להתחמשות חמאס, ובוודאי לא היחיד. ב-17.9, שבועיים לאחר מכן, נתניהו מתראיין לערוץ הבית שלו באנגלית, Fox News, ומספר בפעם הראשונה על תכנית חדשה של סינוואר להבריח חטופים לאיראן ותימן דרך ציר פילדלפי, בדיוק באותו הזמן, ממש באורח פלא, מפרסם עיתון אנגלי קטן, Jewish Chronical, את אותו הסיפור בדיוק. צה״ל, השב״כ, מערכת הבטחון - אף אחד לא שמע על זה כלום! אבל מה שקורה מאותו רגע הוא סיפור על מכונת רעל עלומה שמבצעת הנדסת תודעה אכזרית בציבור הישראלי - ותורמת באופן ממשי להפקרת החטופים והמשך מיותר של המלחמה.

סרטון זה מסביר היטב ובקצרה כיצד חידוש משפט נתניהו והמשך הפקרת החטופים הולכים יד ביד. כפי שמסבירה בר לב, יש קשר ברור בין סירוב נתניהו לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים, לבין המשפט. באמצעות המלחמה, הטרפודים וההפקרה הפושעת, נתניהו מנסה להימלט ממשפטו. המשך המלחמה יוצר מצב בו נתניהו תמיד יכול להשתמש באמתלה של 'אילוצים ביטחוניים חשובים' על מנת להיעדר מדיוני משפטו - כפי שקרה כמעט מאז החל המשפט ועד שעלה להעיד על דוכן העדים לפני מספר ימים (דצמבר 24'), בכל פעם בו הדבר יפגע בדימוי הקורבן הנרדף על לא עוול בכפו. יתרה מזאת, נתניהו ממשיך להשתמש במצב הבטחוני כדי לטעון שעצם הדרישה למצות איתו את ההליכים המשפטיים נגדו תוך כדי מלחמה היא כשלעצמה בלתי לגיטימית ומהווה פגיעה בתפקודו כראש ממשלה, קרי: בביטחון המדינה. כזכור, נתניהו עצמו טען כי אין סתירה בין היותו ראש ממשלה לבין הצורך שלו להתמודד עם ההליכים המשפטיים כנגדו וכי הם אינם פוגעים בתפקודו, ועל בסיס טענה זו בג"צ קבע כי אין סיבה להציאו לנבצרות. בפועל, רואים כיצד כפילות זו משרתת את נתניהו תודעתית, על אף שהוא כבר נמצא בניגוד עניינים חמור מעצם האופן שבו הוא ושלוחיו בתקשורת ובמערכת הפוליטית ממשיכים לתקוף, להסית ולנסות להחליש את מערכת המשפט באמצעות כל חוקי ההפיכה המשטרית. מאותה הסיבה, נתניהו ממשיך להפקיר את החטופים כדי לתת סיבה להמשך המלחמה, כפי שעשה עד עכשיו במשיך כמעט שנה.

כיצד עובדת מכונת הרעל והנדסת התודעה 'מבפנים'? תחקיר הסדרה 'דו"ח רולניק' מספק הצצה מעמיקה לאופן שבו מכונה שלמה, מאורגנת ומתוזמרת, מתגייסת למען האינטרסים הפוליטיים של אדם אחד - בנימיו נתניהו, מהרגע שבו מתחילות החקירות נגדו ועד ימינו. כפי שמראה התחקיר (אשר מחולק כאן לשבעה חלקים שונים בפוסטים נפרדים), מכונה זו לא מהססת לשקר, להסית, להלך אימים, ולפזר פייק ניוז ודיסאינפורמציה כלפי כל המעורבים בפרשיות נתניהו, החל מהמשטרה והפרקליטות ועד התקשורת ויריבים פוליטיים של נתניהו (כולל מהימין). כולם יחד מצטיירים כמי שמנסים להפיל בכל כוח את נתניהו, לא משנה באיזה תפקיד הם נושאים ומה נעשה או נאמר בפועל. תוך כדי, משמשות הרשתות החברתיות כמגבר עצום של אותם תכני שטנה, רעל, הסתה ואלימות. החלק השני מתוך התחקיר, שמובא כאן כקטע מתוך התחקיר המלא, מתחיל את הכניסה לתוך עומק מכונת הרעל והאופן בו היא פועלת מאחורי הקלעים - החל מנתניהו עצמו וסביבתו הקרובה (במיוחד יועצי התקשורת ואנשי המדיה החברתית שלו) ועד לאחרון הבוטים והצייצנים ברשתות.

השבוע (דצמבר 24') אושר תקציב המדינה בקריאה ראשונה - וברוב זעום. מדובר בתקציב אנטי חברתי מובהק, ש- 5.4 מיליארד שקלים מתוכו יוקצו רק לכספים קואליציוניים. המשמעות: 60 אגורות מכל שקל של מיסים חדשים שיוטלו על הציבור היצרני במעמד הביניים (בנוסף להעלאה של המע"מ ל-18%) ילכו להקצאות מגזריות מושחתות עד העצם, שמשרתות רק את המגזרים שיש להם ייצוג בממשלה. מה בתוכנית שלנו? העלאת דמי ביטוח לאומי, העלאת מס בריאות וקיזוז יום הבראה אחד בשנה מכל עובד. כל זה בזמן שיוקר המחייה ממשיך לזנק, האינפלציה בשיא, הכלכלה במיתון, דירוג האשראי ירד פעמיים בשנה אחת והתחזית הכלכלית של ישראל היא שלילית. ה-'בור התקציבי' שנוצר בתקציב כתוצאה מהמלחמה הוא 40 מיליארד שקל, ועוד מוסיפים עליו את הביזה לצורך הכספים הקואליציוניים. שרי הממשלה מש"ס ומהליכוד, מפלגות שמתיימרות לייצג את 'ישראל השנייה' והמעמדות הנמוכים, אפילו לא טורחים לנסות ולהיאבק ברוע הגזרה עבור המצביעים שלהם. ד״ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון מסביר על הביזה הגדולה שיוצאת לדרך: 5.4 מיליארד שקל מתוך תקציב של מאות מיליארדים זה אמנם לא סכום גדול, אבל כמות הדברים שהיה ניתן לעשות עם הסכום הזה היא עצומה: שיקום הצפון (שלא מקבל אפילו שקל אחד), השקעה בעסקים שקרסו, סיוע לפצועי צה"ל ועשרות אלפי נכים חדשים שזקוקים לשיקום (לפי נתונים של משרד הביטחון) ועוד ועוד. המשמעות היא ברורה: הממשלה דואגת רק למקורבים ומי שתומך בה, שצריכים להמשיך ולתמוך בה בכל מחיר כדי לקבל כסף רק עבור עצמם. למעשה, מדובר בזרוע הכלכלית של ההפיכה המשטרית.

לפני כשבוע (10.12.24) פסק בג"צ כי יריב לוין מחויב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בראשותו, שכבר למעלה משנה אינה מכונסת. הסיבה שלוין מונע את כינוס הוועדה, בניגוד לחוק ולפסיקת בג"צ כי עליו לעשות זאת כבר כבר לפני מספר חודשים, היא שהוא מעוניין למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון החדש, שכן הדבר יפריע לו בקידום מהלכי ההפיכה המשטרית. התוכנית המקורית של לוין (שעדיין מקודמת), עוד מינואר 23', היא ניסיון להשיג רוב ברור בוועדה, שיאפשר לו, יחד עם הממשלה, את השליטה באופן מינוי השופטים על פי מידת הנאמנות האישית שלהם לממשלה, ולא לחוק - בדיוק כפי שקרה גם בהונגריה ופולין. על מנת להשיג רוב בוועדה, המונה תשעה חברים: שלושה שופטי עליון, שני נציגי כנסת - אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, שני נציגים של לשכת עורכי הדין ושני שרי ממשלה (שר המשפטים ושר נוסף), ניסה לוין לדאוג למינוי של עו"ד אפי נווה לראשות לשכת עורכי הדין. נווה, שכיהן בתפקיד בעבר ונחשד בעבירות חמורות. נווה הפסיד לעו"ד עמית בכר, שאינו מיישר קו עם המדיניות של לוין, ועל כן לוין נאלץ למצוא דרך אחרת כדי לנסות ולאכוף את רצונו על הוועדה באמצעי אחר: כראש הוועדה, הוא מונע את כינוסה כבר למעלה משנה (נכון לחודש דצמבר 24'), וכך מעכב מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. זאת מכיוון שהשופט שאמור להיכנס לתפקיד הנשיא הוא המשנה לנשיאה הקודמת, אסתר חיות, שמתנגד למהלכיו של לוין. מצב זה שבו לוין מסרב לכנס את הוועדה מהווה לא רק עבירה על החוק, אלא גם פגיעה ממשית בעצמאות בית המשפט וביכולת התפקוד של בג"צ. משה רדמן מסביר כאן בצורה מפורטת ותמציתית את מה שעומד מאחורי התנהלותו של לוין סביב הוועדה בימים אלו ובכלל.

כפי שנכתב כאן כבר בפוסט נפרד, המושג 'רפורמה משפטית' ומהלכי ההפיכה המשטרית שהחלו בינואר 23' וממשיכים גם כעת נוגעים להרבה יותר מאשר חוקים פרוצדוראליים בעלי היבטים חוקתיים בעיקרים (ביטול עילת הסבירות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועוד). מתוך 83 חוקי ההפיכה המשטרית שהממשלה מעוניינת לחוקק, ישנם למעלה מ-50 חוקים הנוגעים בחירויות הפרט וזכויות האזרח והאדם. לדוגמא: איסור הפגנות ליד ביתם של נבחרי ציבור, איסור שביתה על מורים ללא תהליך בוררות בכפייה, מיסוי של 65% על כל עמותה שמקבלת מימון מגוף הנמצא בחו"ל ועוד. כל אלו מצטרפים לתמונה כוללת, המבקשת לצמצם את זכויות האדם הבסיסיות לחופש מחאה, עיסוק ומצפון.