Search this site

דוד מידן שימש כמתווך מטעם נתניהו (ונקרא לשמש בתפקיד ישירות על ידו) סביב המו"מ שהוביל עד לשחרור גלעד שליט, לאחר 5 שנים של קיפאון ותקיעות במו"מ. בסרטון זה מסביר מידן את כל מה שישראל (לא עושה) כדי לשחרר את החטופים (נכון למאי 24'). כחלק מכך, מידן מסביר כיצד נתניהו יצר פוליטיזציה מכוונת בתוך מטה משפחות החטופים בין אלו התומכים בהסכם לבין אלו שמתנגדים, על מנת להחליש את כוחם של התומכים ולהפוך את הדיון לעניין פוליטי של 'כן-לא ביבי'. הסיבה לכך היא שגם נתניהו יודע כי כל עסקת חטופים תכלול גם את סיום הלחימה בצורה כזו או אחרת, ועל כן תביא גם לסיום דרכו של נתניהו.

מה הסיבה לכך שאנשי מכונת הרעל והנדסת התודעה מובילים בשבועות האחרונים קמפיין דה לגיטימציה לרעיון של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7.10 והאחראים לו? התחקיר של יערה שפירא בכאן 11, שפורסם בתחילת ינואר 25', מציג תמונה ברורה ופשוטה: מן התחקיר עולה כי ראש הממשלה ורעייתו פעלו כדי "להרחיק את המחדל מנתניהו", תוך כדי שבלשכת רה"מ רקמו תוכנית לוועדת חקירה פוליטית שתיטיב עם האינטרסים שלו. במלים אחרות, הסיבות נעוצות אך ורק באינטרסים הפוליטיים של נתניהו וסביבתו, ולא בשום דבר הקשור ב-'חתירה לחקר האמת' או 'רצון באובייקטיביות ומקצועיות', כפי שטענו אנשי הליכוד והקואליציה פעם אחר פעם בשבועות האחרונים. ימים אחדים אחרי 7 באוקטובר החלו דיונים בסביבת רה"מ בשאלת חקירת המחדל, שהפכו אינטנסיביים אחרי שהרמטכ"ל קיבל אחריות למחדל ב-12 לאוקטובר 2023. אז, לדברי שני מקורות לפחות, הוצע הרעיון להקים ועדת בדיקה ממשלתית, אבל העריכו שהציבור לא יקבל מתכונת כזאת. הרעיון הבולט באותה התקופה בקרב אנשי נתניהו היה להקים ועדת חקירה ממלכתית - ולהגדיר לה היקף חקירה בקנה מידה היסטורי כדי להרחיק את המחדל מנתניהו. בכל מקרה, הוחלט לעכב את הקמת הוועדה. כלומר, שהבעיה היא לא בעצם הרעיון של ועדת חקירה ממלכתית, אלא באפשרות שסמכויותיה יובילו גם לחקירה של נתניהו ואחריותו למחדל ויפגעו במעמדו. מאז, ובמשך כמעט שנה, זו הייתה הגישה בליכוד לסוגייה זו. גם במהלך המגעים בספטמבר 2024 עם גדעון סער על הצטרפות לליכוד, לדברי מעורב במגעים, אנשי נתניהו ביקשו לוודא שסער לא יזרז את הקמת הוועדה, אך דיברו עדיין על ועדת חקירה ממלכתית. שינוי הגישה הגיע מרה"מ ומשרה נתניהו במהלך חודש אוקטובר האחרון, בעקבות הצלחות צבאיות ישראליות במבצע בלבנון, בחיסול סינוואר ובתקיפה באיראן, ששיפרו את מצב הליכוד בסקרים. לדברי גורמים בסביבתו, נתניהו חשב אז שהשיח הציבורי עבר לעסוק בהצלחות הצבאיות, ופחות במחדל. באותה תקופה רה"מ ביקש לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה". אז התקיים גם דיון מחודש אצל נתניהו בשאלת ועדת החקירה. רעיית רה"מ התנגדה נחרצות לועדה ממלכתית, ומקורב לשרה נתניהו סיפר שאמרה לו: "הם ינסו להפיל את ראש הממשלה, יאשימו אותו בכל דבר". באותה העת, שר הביטחון יואב גלנט ידע והבין שנתניהו נסוג מההחלטה לאפשר ועדת חקירה ממלכתית ומחפש רעיונות אחרים. הוא גם דיבר איתו על כך, ובאחת השיחות, כך לפי מקורותינו, נתניהו פטר את גלנט באמירה: "זו לא העת לוועדות חקירה, אנחנו בעיצומה של מלחמה" - ולא סיפק לו תשובות נוספות בעניין.  אחרי שגלנט פוטר, בתחילת נובמבר 2024, התוכנית לסיכול ועדת החקירה הממלכתית יצאה לדרך. עד אמצע החודש בלשכת ראש הממשלה כבר ניסחו בקווים כלליים את הצעת החוק לוועדת חקירה פוליטית, לכאורה שוויונית, שתיבחר בידי 80 חברי כנסת. לפחות שני ח"כים בליכוד סיפרו לכאן חדשות שאנשי לשכת נתניהו ביקשו מהם להגיש את ההצעה בשמם, לפני שחבר הכנסת אריאל קלנר הודיע שהוא יקדם אותה. התמונה המתקבלת מהתחקיר, כמו שמתואר גם בפוסטים אחרים כאן שעוסקים בנושא היא ברורה: ההתנגדות לוועדת חקירה ממלכתית נובעת מאינטרס פוליטי גרידא להגן על נתניהו וסביבתו המיידית מאחריות לטבח, כמו גם משתלבת עם המטרה של ניגוח והמשך הדה לגיטימציה למערכת המשפט ובית המשפט העליון (שכן מי שאחראי לפי החוק על מינוי הרכב הוועדה והסמכות שניתנת לה הוא נשיא העליון). בפועל, מדובר בעוד מהלך ברור של הנדסת תודעה, וכל הטענות הענייניות לכאורה שנשמעות כנגדה ובעד מינוי של 'ועדה ציבורית', 'ועדה פוליטית' או 'וועדה של העם' לא רק שהינן חסרות כל בסיס מבחינה משפטית או חוקית, אלא גם נובעות מאינטרס אישי של אדם אחד - נתניהו עצמו.

אחת הטענות שנתניהו ושופרותיו מנסים להפיץ באופן עקבי כחלק מניסיונותיו להתנער מאחריותו למחדל ה-7.10 ולסכנה הביטחונית המתקרבת נוגעת בשאלה האם ידע על אפשרות המתקפה של חמאס או לא. הסרטון כאן חושף את האמת הפשוטה: נתניהו עצמו מעיד כבר ב-2017, במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה על הדו"ח של מבקר המדינה דאז שעסק במוכנות הצבא והדרג המדיני למבצע 'צוק איתן'. בדיון חשף נתניהו כי ישנה תכנית ידועה ומוכרת של חמאס להשתלטות על יישובי העוטף ופלישה לתוך ישראל, אשר כוללת גם חטיפת אזרחים וחיילים לתוך עזה. תכנית זו הוגדרה ע"י נתניהו עצמו כאיום אסטרטגי, על אף שלהתרעות והאזהרות הקונקרטיות מפני מתקפה של חמאס לפני ה-7.10 הוא לא נתן משקל ממשי והתייחס אליהן כ-'מופרזות'.

תא"ל במיל' עמית סער כיהן כרח"ט המחקר באמ"ן בשנים שלפני ה-7.10 ובמהלך חודשי המלחמה הראשונים. מתוקף תפקידו, סער שימש כ-'מעריך הלאומי' והעביר לראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וגורמים נוספים שני מכתבי התרעה חמורים בחודשים שלפני של ה-7.10, המעידים על שינוי משמעותי של גורמים עוינים (ובראשם חיזבאללה וחמאס) באופן בו הם תופסים את ישראל ומפרשים את הקרע העמוק שנוצר בחברה כתוצאה ממהלכי החקיקה של ההפיכה המשטרית כביטוי של חולשה פנימית ממשית והתפוררות הסולידריות החברתית. מסכנה זו ניסה להתריע גם שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, שכזכור גם פוטר מתפקידו ע"י נתניהו בעקבות התבטאויותיו במרץ 23' (לפני שהוחזר לתפקיד בשל הלחץ הציבורי העצום כתגובה למהלך זה). כפי שנחשף כבר במאי האחרון ואושר ע"י דובר צה"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל לא פחות מארבעה מכתבי התרעה מאגף המודיעין בזמן ניסיונות ההפיכה המשפטית והמחאה נגדה, שעניינם הפגיעה בלכידות במדינת ישראל - וכיצד נתפסה בקרב האויב. זאת, בשעה שנתניהו עצמו טוען כי לא קיבל מצה"ל כל התרעה למלחמה. במכתב רשמי מטעם דובר צה"ל, שנשלח במענה לבקשת חופש מידע שהוגשה על-ידי עמותת "הצלחה", נכתב: "במהלך שנת 2023 בין החודשים מרץ עד יולי, הועברו ארבעה מסמכי התרעה שונים מידי אגף המודיעין, אשר ממחישים כיצד ראו אויבי ישראל בכלל הזירות את הפגיעות בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט". התעלמותו של נתניהו הן מההתרעות של גלנט והרמטכ"ל עצמם (כמו גם מראש השב"כ, רונן בר, שהתריע על סיכון למלחמה ממשית רק שבועות לפני הטבח) תואמת לחלוטין את הדברים שמספר עמית סער כאן בסרטון (מתוך התכנית 'יהיה טוב' בכאן 11).

מרגע שהחל מושב החורף של הכנסת 24', חזרה 'רשמית' גם החקיקה של הממשלה והכנסת לקידום הפיכה משטרית. בפועל, המהלכים לקידום המשך ההפיכה מעולם לא נעצרו - גם במהלך המלחמה. מספר חוקים שכבר החלו לקדם, כגון: חוק השליטה באינטרנט של קרעי, חוק סגירת התאגיד, חוק הכנסת כעיר מקלט לעבריינים של טלי גוטליב, ממשיכים להיות מוקדמים במלוא המרץ. עם זאת, חשוב להבין שגם כעת, לא פחות מ-97 חוקי הפיכה אמורים להיות מקודמים עוד במושב החורף הנוכחי: כפייה דתית, פגיעה במעמד ובלגיטימציה של מערכת המשפט, עידוד שחיתות, דיכוי הצבעה של אוכלוסיות שלמות, רדיפה פוליטית, השתלטות על התקשורת וסתימת פיות ועוד ועוד. הסרטון המצורף מסביר היטב את מצב הדמוקרטיה הישראלית והאיום הממשי שנשקף לה, ממש מעבר לפינה, נכון לדצמבר 24'. כאילו לא הייתה כאן מלחמה במשך למעלה משנה, כאילו אין חטופים, כאילו אין עקורים ומפונים, אין מילואימניקים קורסים, אין עשרות אלפי פצועים ונכים חדשים וכאילו אנחנו לא נמצאים בפני צונאמי כלכלי. כל אלו פחות מעניינים את ממשלת המחדל, אבל להפיכה משטרית (שנוגעת בהרבה יותר מאשר מערכת המשפט בלבד, כפי שכבר הומחש כאן בכל הזדמנות) תמיד יהיה זמן.

ה-31.12.24, היום האחרון להעברת תקציב 2025 לפני התחלתו של תקציב המשכי (ש-'משכפל' את התקציב הקודם כל חודש בחודשו, עד שמאושר תקציב חדש). מדוע זה קריטי לקואליציה הנוכחית? כדי להעביר תקציבי ביזה קואליציוניים מתחת לרדאר, מבלי שייכנסו לספר התקציב ותהיה עליהם ביקורת שיפוטית או הצבעה בשלוש קריאות במליאה. בקיצור: מחכים עד לדקה ה-91, ואז גונבים את הקופה הציבורית. ככה זה נראה בפועל. ולא רק ביום האחרון לאישור התקציב. השנתיים האחרונות מלאות בהעברות תקציביות מסוג זה, בהיקף שטרם נראה כמוהו באף ממשלה בישראל. גם לאחר ה-7.10, הממשלה לא מוצאת לנכון לתקצב את שיקום הצפון, מיגון העוטף או לתת מענה אמיתי לקריסה הכלכלית של מילואימניקים ומפונים רבים, שנאלצו לוותר על מקור הכנסתם. לזה צריך להוסיף את הקיצוצים הדרמטיים בתקציבי בריאות הנפש, דווקא כשנוספו כמה עשרות אלפי פוסט טראומטיים מהעורף והחזית (לכל הפחות). כל זה מתווסף גם לעליית המיסים, הורדת דירוג האשראי ומימון במיליארדים של משרדים מיותרים לחלוטין.

תחילת 25', בדיוק שנתיים מהשבעתה של הממשלה הכושלת בתולדות מדינת ישראל. שבוע שני ברציפות, שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה מונע מעינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, מונע ממנה לממש את זכותה האזרחית הבסיסית לבקר בכנסת - בית העם, שאמור לייצג את כלל העם ולהוות מקום המפנה אוזן לכאבי הציבור. על אף הביקורת הציבורית החריפה, המשיך גם הבוקר (6.1.25) אוחנה במופע האימים האטום ומעורר הבחילה הזה. צריך להבין כמה הסיטואציה אבסורדית ולא הגיונית: עומדת בכניסה לכנסת אמא של ילד שנחטף מהמיטה שלו בשבעה לאוקטובר - ומסורבת כניסה על ידי משמר הכנסת. האירוע הזה, שמתקיים לא בפעם הראשונה (כאמור), סותר לחלוטין את הדברים שאמר אוחנה עצמו בנאום ההשבעה שלו לתפקיד, בדיוק לפני שנתיים, בהן הבטיח שהכנסת תהיה מקום שאכן ממלא את אותו ייעוד: להיות בית העם, הקשוב לעם ומאפשר לו ייצוג כדי להיות אוזן קשבת לכאביו ולשרת את כלל הציבור. האירוע הזה אינו מתקיים בחלל ריק: לא מעט מחברי הקואליציה והממשלה מתייחסים בשיטתיות למשפחות החטופים כאנשים לא רצויים, לא לגיטימיים ולא ראויים אפילו ליחס מכבד בסיסי. יחד עם העובדה כי מכונת הרעל והנדסת התודעה סימנה את משפחות החטופים כאויבות כבר לפני שנה, התמונה שמתקבלת היא ברורה: הממשלה לא מוכנה להעניק לגיטימציה לדרישה הבסיסית לסיום המלחמה וחתימה על עסקת חטופים, שכן הדבר יוביל באופן ודאי להתפרקותה והליכה בבחירות - שהתוצאה שלהן תהיה אסון מבחינתה ומבחינת היושבים בה, שכן הציבור מאס בהם לחלוטין, וזאת ניתן לראות בכל סקר בחודשים האחרונים (למעט ערוץ 14), בהם רוב הציבור מביע חוסר אמון עמוק בממשלה והקואליציה הנוכחית זוכה ב-48 מנדטים לכל היותר.

מדוע חברי הקואליציה והממשלה חוזרים בשבועות ובחודשים האחרונים שוב ושוב על הטענה כי אסור להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח ומחדל ה-7.10? וכיצד זה מסתדר עם העובדה כי חלקם אמרו בדיוק את ההיפך רק לפני מספר חודשים - בעודם חברים באותה ממשלה שאחראית למחדל, וכמובן גם אם אותה דרישה בדיוק להקמת וועדת חקירה ממלכתית על דברים פחותים בהרבה (כגון: פרשת הרוגלות) כאשר הם היו באופוזיציה. סוגיית החקירה של אירועי טבח 7 באוקטובר, המחדל העצום שקדם לו וכל שאר אירועי המלחמה שמתחוללת מאז נמצאת תחת מחלוקת גדולה כבר חודשים ארוכים. נתניהו ואנשיו מתנגדים לקריאות להקים ועדה ממלכתית, בעיקר בשל העובדה שאת חברי הוועדה הזו ממנה נשיא בית המשפט העליון – תפקיד שממלא המקום שלו כיום הוא השופט יצחק עמית, שנחשב למתנגד למהלכי ההפיכה המשטרית ולכן לא מעוניין שזה יתמנה לתפקיד החשוב, שעשוי להשפיע גם על הרכב הוועדה. ן גם לא קיבל את המינוי לנשיא בית המשפט העליון. יש המוטרדים מכך שוועדות חקירה ממלכתיות עשויות להיות מנוצלות לצורכי פוליטיקה וכתעמולה. האשמה היא שוועדות כאלה עלולות לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובמוסדות השלטון, כאשר האופוזיציה או קבוצות פוליטיות יראו בהן ניסיון לתקוף את הממשלה או את ראשיה. זו גם הטענה הרשמית מצד נתניהו והליכוד, כפי שהיא מוצגת בתקשורת. הבעיה היא שבפועל, הממשלה מקדמת בדיוק את אותו הדבר: הקמה של ועדת בדיקה פוליטית לחלוטין, שתהיה בשליטה של הממשלה והכנסת. לכן, הטענה כנגד הקמה של ועדה ממלכתית מתוך חשש לפוליטיזציה וחוסר אובייקטיביות היא אולי הגיונית כשלעצמה (גם אם לא מוצדקת), אך פשוט לא עולה בקנה אחד עם המהלכים שנתניהו והממשלה עצמה מקדמים בפועל. יתרה מזאת, נתניהו עצמו תמך בהקמה של ועדות חקירה ממלכתיות כשזה נגע לממשלות אחרות, בטענה כי רק ועדה ממלכתית יכולה לפעול באופן עצמאי. הסרטון המצורף מציג את העובדות הפשוטות: הטיעונים בעד ונגד הקמה של ועדת חקירה ממלכתית קשורים לפוזיציה של חברי הממשלה והרצון לשמור על סביבת נתניהו חפה מהאפשרות של חקירה על אחריותו למחדל, כדי שלא תעלה לדיון סוגיות שונות הקשורות להתנהלותו בשנים, בחודשים ובשבועות לפני הטבח וכל מה שקשור בכך (ההתעקשות לממן את חמאס, התעלמויות מהתראות קונקרטיות של מערכת הביטחון על הנזק של ההפיכה המשטרית לכשירות הצבא והמוכנות שלו ועוד). למעשה, אותה התנגדות, כפי שמכונת הרעל והנדסת התודעה משווקת כ-'כדרישה לחקר האמת', היא עוד דרך בה הממשלה רוצים לקדם את ההפיכה המשטרית באמצעות השחרת דמותו של בית המשפט העליון, הטלת ספק בלגיטימציה וביושרה שלו והצגת כל מי שמטיל ביקורת ברורה כלפי הממשלה והעומד בראשה כ-'קושרי קשר' שפועלים ממניעים 'פוליטיים' בלבד, וכך גם להצדיק את המשך הפגיעה בדמוקרטיה והחלשת שומרי הסף.

מאז ה-7.10 החלה מכונת הרעל במסע השמצות, הסתה והכפשות מכוער, שבו מועלות שוב ושוב טענות של 'בגידה מבפנים' והפרכת תיאוריות קונספירציה על גורמים שונים שידעו מראש (רק לכאורה, כמובן) על המתקפה המתוכננת, ואף סייעו לה. תיאוריות הבגידה מבפנים אינן ייחודיות לישראל וידועות במקרים רבים של דיקטטורות המשתמשות במכונת תעמולה והנדסת תודעה מסוג כזה או אחר (כולל בגרמניה הנאצית של השנים 33'-39', כמו גם בדיקטטורות של ימינו). בין הגורמים להם מיוחסת אותה בגידה מבפנים עד עתה: טייסי חיל האוויר, אנשי 'אחים לנשק', ראש השב"כ, האלופים במיל' ישראל זיו ונועם תיבון, וכעת גם האלוף במיל' וסגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן. הסרטון המצורף מציג את האופן בו פועלת שוב מכונת הרעל, הפעם במילותיו של אחד הח"כים השנויים ביותר ביותר בכנסת כיום, ניסים ואטורי (ליכוד), המשמש גם כסגן יו"ר הכנסת. בראיון כאן מ-7.1.25) חוזר ואטורי על ההאשמות כלפי גולן בלא פחות מאשר 'בגידה', על אף שזה יצא בגופו ובהתנדבות מלאה להגן ולחלץ צעירים ממסיבת הנובה, הוציא לא פחות מאשר 4 מטווח האש וריכז מאמצים רבים של חילוץ וטיפול בפצועים ונעדרים בשטח. כך פעלו גם האלופים זיו ותיבון, כמו גם קציני מילואים רבים נוספים. כל זה לא מפריע לואטורי להתכחש לעובדות ולעדויות של אותם צעירים שחולצו ע"י יאיר גולן, שהחליט גם לתבוע את ואטורי על הוצאת דיבה. לא צריך להיות מומחה גדול להיסטוריה או בעל זיכרון היסטורי מפותח בשביל להבין כיצד אמירה מסוג זה, חריגה ככל שתהיה, משקפת מציאות רחבה הרבה יותר של האופן בו פועלת מכונת הרעל לפני, תוך כדי ואחרי ה-7.10.

20 במרץ 23', חודשיים לאחר השבעתה של ממשלת המחדל והכישלון על מלא. מהלכי ההפיכה המשטרית נמצאים בשיאם, גם חוק ההשתמטות כבר נמצא בתהליכי חקיקה. ח"כ גדי אייזנקוט נושא נאום צופה פני עתיד בכנסת, בו הוא מסביר מה הנזק הממשי מסדרי העדיפויות הקלוקלים של הממשלה וההשפעה ההרסנית שלהם על הסולידריות החברתית והחוסן הלאומי. רק צריך לשמוע ולהבין - ובעיקר לא להעמיד פנים שהכתובת לא הייתה על הקיר.

בסרטון זה, שפורסם ביוני 24', מסביר הפרשן הצבאי הבכיר, עמוס הראל, את האסטרטגיה העומדת מאחורי ניהול המלחמה בעזה 'תוך כדי תנועה' ושמונה חודשים לתוך המלחמה. הראל מסביר כיצד הספין של 'הניצחון המוחלט' מונע למעשה מישראל לסיים את המלחמה באופן אפקטיבי, במטרה להמשיך אותה כמה שצריך בשביל לאפשר את שרידות הקואליציה - ובתוך כך גם מונעים את ההסכם שיוביל לשחרור החטופים. תוך כדי, נתניהו מתחבא מאחורי הביטוי העלום 'גורם מדיני\ביטחוני בכיר' כדי לתדרך את התקשורת על הסיבות שלא מאפשרות את סיום המלחמה ושחרור החטופים, תחת הטענות שאין רצון מצד חמאס להתפשר או לשחרר אותם, שהדבר לא מסתדר עם מטרות המלחמה האחרות ('הניצחון המוחלט') ועוד. בפועל, מסביר הראל, הכל חלק מאותו קמפיין מחושב ומתוכנן של נתניהו להחזיק מעמד כמה שיותר, עד שאחד התרחישים האפשריים יתממש: החלפת נשיא בארה"ב שייתן לנתניהו יד חופשית לפעול בעזה כמה שירצה ללא מגבלות, חיסול סינוואר (שאכן התבצע, אך לא הביא לשום שינוי ממשי בשטח מבחינת הישגי המלחמה ובוודאי לא החזרת החטופים) ועוד. בהיעדר אסטרטגיה ל-'יום שאחרי', קרי: סיום המלחמה ומציאת חלופה שלטונית לחמאס, בוודאי שגם להישגים צבאיים נקודתיים אין שום השפעה על שינוי המשוואה האזורית - ולכן המשך השהייה בעזה כבר מספר חודשים, אחרי שלמעשה החמאס הוכרע צבאית, פשוט חסרת פשר ותכלית. כיום, תחילת 2025, הצבא עדיין ממשיך להתבוסס בעזה ללא מטרה ממשית, בהמתנה להכרעה של הממשלה (שכנראה לא תגיע, מתוך האינטרס לא להכריע ולמשוך את המצב כפי שהוא) ובכל שבוע נהרגים עוד מספר חיילים, כשבפועל החטופים אינם חוזרים - לא במבצעים צבאיים (למרות הטענה השקרית ש-'רק לחץ צבאי יביא לשחרור חטופים') ולא בהסכם כמובן.

עוד בבוקר השבת השחורה של ה-7.10 כבר החלה לפעול מכונת הרעל והנדסת התודעה כדי להפנות את האשמה לאירוע כלפי הצבא, השב"כ ומערכת הביטחון בכללה כדי להרחיק אותה מנתניהו ולנסות לטשטש (ואף להעלים) את אחריותו לאירוע. מגמה זו תוארה כאן בעמוד במספר פוסטים שונים - ועדיין ממשיכה בצורה כזו או אחרת. אחת הסוגיות ששימשו את מכונת הרעל במגמה זו קשורה לקונספירציה שהפיץ לא אחר מאשר יאיר נתניהו עצמו, לפיה חיל האוויר ידע על מתקפת חמאס מראש ולא ניסה לחסל את המחבלים בכוונת מכוון, מתוך רצון מכוון לפגוע בביטחון המדינה. האשמה כה מופרכת וזדונית זו מבוססת הצעד שבו נקטו מאות טייסים וקציני חיל אוויר במילואים, שהודיעו כי יפסיקו את התנדבותם למילואים לאחר שכבר עברו את גיל הפטור ממילואים ועדיין המשיכו להגיע ולהתנדב ללא שום מחויבות רשמית שנדרשת מהם (חשוב להדגיש: הפסקת התנדבות *איננה* סרבנות, מאחר ולא מדובר בסירוב לפעול בהתאם לחוק הגיוס, בניגוד למי שנדרש להתייצב לשירות מילואים או סדיר חובה). הצהרה זו נועדה להתריע ממהלכי ההפיכה המשטרית, לאחר שהללו נואשו מהאפשרות לעצור אותם ללא שימוש בכלי חריג זה. על בסיס האשמות הטייסים ב-'סרבנות' (שאינה סרבנות כלל, כפי שציינו לעיל) נטפלו להם גם האשמות ב-'בגידה' ותיאוריות קונספירציה על שיתוף פעולה עם חמאס, ומכאן המרחק לטענה שידעו מראש על מתקפת ה-7.10 ולא מנעו אותה בכוונה המרחק כבר קטן מאוד. הסרטון הבא, הלקוח מתוך התחקיר המלא של 'זמן אמת' על תפקוד חיל האוויר ב-7.10 ובחודשים לפני כן, מציג את הנתונים הפשוטים: חיל האוויר פעל ב-7.10 מרגע שהיו לו את הנתונים שאפשרו לו לפעול, לא הייתה בעיית כשירות באותה נקודה (על אף שבהחלט היו התרעות על פגיעה בכשירות לטווח הארוך עם הפסקת ההתנדבות תימשך) ואם היה מחסור כוח אדם נקודתי באותו יום או עיכוב בהפעלת הכוחות, הדבר נובע מתוך בעיות מודיעיניות חמורות שהשפיעו על כל הפעילות של צה"ל באותה שבת שחורה (ועקבה גם הגעה של כוחות חי"ר) ליישובי העוטף. מפקד חיל האוויר עצמו היה זה שנתן את ההוראה להעלות לאוויר כלי טיס שיירו בכל מי שנראה חוצה את הגדר לכיוון עזה, גם במחיר של פגיעה בחטופים. כל אלה, כמובן, לא משנים למכונת הרעל להמשיך ולפעול כדי להנדס את תודעת הציבור באופן שמשרת את האינטרסים הפוליטיים של העומד מאחוריה ואת האג'נדה העקבית שלהם כלפי המתנגדים להפיכה המשטרית. הוויכוח הער והנוקב על 'סרבנות', מורכב וטעון ככל שיהיה, הוא פשוט דרך נוחה להמשיך את המגמה הזו ולתדלק את מכונת הרעל בעוד חומר מסוכן.